הטבע הולך להפוך לאלים כלפי האנושות וזה הכל באשמתה?. משבר האקלים הוא עובדה מדעית ממשית אך מבחינה מיתולוגית הוא למעשה כבר חדשות ישנות מאוד. סיפורים בהם האלים מנסים להשמיד את בני האדם הרעים באמצעות מבול קיימים לא רק בתנ"ך, אלא גם בעשרות תרבויות אחרות. למעשה, ייתכן מאוד שהתחושה של נח שמנסה לשכנע את בני זמנו לתקן את דרכיהם בטרם יהיה מאוחר לא מאוד שונה מזו של מדען אקלים כיום. גם הרעיון של לבנות תיבות שיאפשרו לפחות לנציגים של האנושות לשרוד קטסטרופה כבר שכיח, לפחות בהוליווד.
אז מה אנו יכולים ללמוד מההקבלה בין משבר האקלים ומיתוס המבול? ואם אפשר, איך אפשר לצאת מהסיפור עם קשת בענן מעל ראשנו שמבטיחה שהסכנה לא תחזור?
שלוש התגובות למבול על-פי הגל
הפילוסוף הגרמני החשוב פרידריך הגל דן בספרו "רוח הנצרות וגורלה" בסיפורי בראשית. הוא טוען כי בתגובה לקטסטרופה האקלימית האלימה של המבול מצאה את עצמה האנושות בפני שלוש אפשרויות. האפשרות האחת היא זו המיוצגת בדמות התנ"כית של נמרוד. על פי המדרש נמרוד (המורד) היה זה שהוביל את בניית מגדל בבל. מפעל בנייה זה, לפי הגל, הוא מהלך הגיוני בעבור מי שרוצה לשרוד את המבול הבא. נמרוד, במילים אחרות, הוא זה שסומך על כוחו ועוצם ידו שיצילו אותו מפני הטבע.
אפשרות אחרת שמציע הגל מגיעה מסיפור המבול במיתולוגיה היוונית. לאחר שוך הגשם מתפייסים דאוקליון ופירה עם האלים ומבקשים מהם לתת לאנושות צ'אנס נוסף. הם משליכים מאחורי גבם אבנים שהופכים לבני אדם והגל מפרש זאת כהשבת ההרמוניה עם של האדם עם הטבע.
האפשרות השלישית שמונה הגל היא זו של נח (ובעקבותיו אברהם). כדי להמנע מהמבול הבא כורת נח ברית עם מי שהוריד את המבול מלכתחילה – יישות חזקה הנמצאת מעל הטבע ושולטת בו. באמצעות הברית הזו, טוען הגל, מבקש נח להבטיח את המשך הישרדותה של האנושות.
אז האם הטכנולוגיה שלנו היא שתציל אותנו ממשבר האקלים כפי שחשב נמרוד? אולי שיקום היחסים ההרמוניים שלנו עם הטבע כפי שמציעים דאוקליון ופירה? ואולי זה דווקא על ידי חידוש של ברית עם משהו גדול יותר מרק שאיפתה של האנושות להשתלט על הארץ? יכול להיות שהרבה תלוי באיך שאנחנו מבינים את סיפור המבול.
לדעת עוד:
למה מיחזור לא יציל את כדור-הארץ (אבל זה לא אומר שצריך להפסיק)
רכוש, נדל"ן או אישה: על מה רבו קין והבל?
האם גם לבעלי חיים יש זכות לחיים?
