סיכום מאמר: סיקור אונס בעיתונות הישראלית – הגר להב

הגר להב (2009), 'הנאשמת', 'הסיוט' ו'התות המכני': מקרה מבחן של סיקור אונס בעיתונות הישראלית

במאמרה בדקה הגר להב כיצד מקרה אונס ברמת השרון, מסוקר בשלושת העיתונים המרכזיים. בבדיקה היא עמדה על ההבדלים בסיקור והמסגור הדומיננטי בכל אחד מהם, וגם בדומה ובשונה ביניהם.

התוצאות:

כל עיתון אימץ מסגור שונה :

"הארץ" – הדגשת התהליך המשפטי- אינפורמטיבי.

"ידיעות אחרונות" – תיאור פרטני של האונס.

"מעריב" – השאלה החברתית של השפעת המקרה על רמת השרון.

מצד שני הייתה הסכמה ודמיון במסגורים מסוימים בין שלושתם- בעיקר בטשטוש הצד של הילדה בסיפור ואי העיסוק במהות המגדרית של נושא ההטרדה המינית והאונס.

העיתון מעריב פרסם יותר מגוון של מסגורים- והציע אותם במידה שווה- ובמבט חברתי פלורליסטי יותר. אבל- לאחר בדיקה, ניתן לומר שגם הפלורליזם הזה- שהציגו מעריב בדיון החברתי, הארץ בפרשנות המשפטית וידיעות אחרונות בפנייה לרגש, הוא פלורליזם מזויף- כי המסגור של האישה כקורבן ברור מאליו והגבר כ"לא שולט ביצריו כי ככה הוא"-  ושהאנסים הם "מפלצות" לעומת "הגבר המגן" שראוי להערצה- כל אלו שטושטשו על ידי "הבעות דעה" כאלו ואחרות משאירות מסגור דומיננטי בשלושת העיתונים- מעבר לשוני במסגורים המשניים- המסגור ההגמוני הפטריארכאלי!

מסגור

המסורת המאוחרת של גישת ההשפעות החזקות

תקשורת המונים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות