סיכום מאמר: "רב תרבותיות ואילוצי השיח ההגמוני"/ עמית קמה

המאמר מדבר על המשמעויות הטמונות בטקסטים ועל הקורא הפעיל המסוגל להפיק מהטקסט את המשמעויות הנחוצות, ההולמות והרצויות לו. מה שמכונה כאן "החופש לקרוא". השאלה הנשאלת היא האם ה"חופש לקרוא" הוא אכן מובן מאליו ובלתי מסויג, או שמא קיימות מגבלות הטבועות לא רק בטקסט אלא בתרבות בה אנו חיים. הפקת המשמעויות מותנית בין היתר במיקומו החברתי והתרבותי ובזהותו הפסיכולוגית של הקורא, המכונה במאמר צרכן. הטקסט אף הוא מביא עמו זהות עצמית שעוצבה וכוננה ע"י המערכת התרבותית- חברתית שבה נוצר. בכל תוצר תרבותי מהדהדים הסכמים המקובלים בחברה, כאשר אחד ההסכמים הבולטים והבסיסים ביותר הוא הגדרת חלוקת משאבי הכוח בין החברים השונים בחברה. כלומר, החלוקה בין החזקים לחלשים. החזקים מוגדרים כאלו השולטים במאגרים החיוניים: הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים. כאשר על פי רוב הכוונה לגברים מן המעמד הבינוני- גבוה, הטרוסקסואלים, שצבע עורם בהיר (הן לעומת גזעים אחרים והן לעומת עדות אחרות). על דרך השלילה אפשר למקם את האחרים, הנמצאים בעמדות חלשות יותר: נשים, שחורים (שוב מבחינת גזע ועדה), עניים, הומוסקסואלים או לסביות,נכים ועוד. ישנן שתי גישות המנסות להסביר מדוע נשמר כוחם של החזקים: האחת נקראת מהותנות– מסבירה את ההבדלים השונים בחברה כתוצאה של מהות טבעית כלשהי של האדם (דוגמא- ההבדלים הפיזיולוגים בין האישה לגבר). הגישה השנייה מכונה הבניה חברתית לפיה המציאות החברתית היא תוצאה של מערך חוזים חברתיים בעלי שורשים היסטוריים שאינן אלא הסכמות שרירותיות שנהפכו במהלך ההיסטוריה למובנות מאליהן כביכול כורח המציאות.

החלק הבא דן באחת הדרכים לייצור, לביסוס ולשימור חלוקת משאבי העוצמה והיא ההגמוניה. ההגמוניה איננה תהליך כפייתי ולכן המעמדות השליטים נוחלים הצלחה בכך שהם מעניקים לנשלטים את תפיסת המציאות והגדרתה, בהתאם לצורכיהם. בגלל פעילותה האינסופית והבלתי נראית לעין, חלוקת הכוח בחברה נדמית לנו כאילו היא טבעית, מובנת מאליה ולכן אין עליה עוררין. ע"פ סטיוארט הול, אמצעי התקשורת המודרניים הם המנגנון שבאמצעותו מונחלת ומשתמרת ההגמוניה האידיאולוגית. התקשורת איננה משקפת את המציאות עצמה, אלא נוטה לשעתק את הגדרותיה. הגדרות אלו מעניקות עדיפות למבנה הקיים של הסדר החברתי, שבו החזקים- חזקים והחלשים- חלשים. לכן המציאות איננה מערכת נתונה של עובדות "טבעיות", אלא היא פרי הבניה חברתית, שעליה מפקחים החזקים.

הכחדה סמלית– אי הייצוג של קבוצות מסוימות, החסרות עוצמה פוליטית, חברתית או כלכלית, משמר את מיקומן המשני ואת נחיתותן במונחים של כוח יחסי. היררכיית הכוח בחברה מתעצבת, מתחזקת ומשומרת הודות להגברת הנראות, או הנוכחות של מגזרים מסוימים (החזקים) על חשבון החלשים, שאין מתאפשרת להם נראות בעולם התקשורתי. ההכחדה הסמלית מתממשת באמצעות אימוץ סגנונות החזקים ע"י החלשים, תוך ויתור הכרחי על זהותם. למול ההכחדה הסמלית של מיעוטים, ניתן למקם את הייצוגים הסטריאוטיפים שלהם. הסטריאוטיפים הם מנגנונים שבאמצעותם בני אדם, קבוצות וחברות שלמות מפרשים את המציאות ומעניקים לה משמעות תוך כדי סידורה וסיווגה. הסטריאוטיפים הם התוצר המובהק של יחסי הכוח בחברה. אחת הדרכים להנצחת האידיאולוגיה השלטת ולתמיכה בה היא הפצת סטריאוטיפים בעזרת התקשורת, תוך כדי התאמתם למציאות החברתית המשתנה.  על בן המיעוטים לפתח "ראיה כפולה" של העולמות שביניהם הוא נע ונד (זה נקרא במאמר- "דו לשוניות תרבותית"), הוא מכיר וחווה את העולם מנקודת המבט הנחותה והשולית, ודרך הדימויים המיוחסים להם בתקשורת. מהו הדימוי הנכון? ישנן שתי עמדות: הליברלית והרדיקלית. הזרם הליברלי חותר להיטמעות או לשילוב. טיעונם העיקרי הוא שכדי ליטול חלק פעיל ויעיל בחברה הדומיננטית, על בני המיעוט להתאים עצמם למבנים החברתיים, הארגוניים והתרבותיים שלה. בהקשר התקשורתי, הליברלים מבקשים להגביר את הנראות של בני המיעוטים ואף יותר מכך, להעצים את דימוייהם התקשורתיים בעזרת הענקת סטאטוס גבוה מזה הרווח מבחינה סטטיסטית במציאות החברתית. הזרם הרדיקלי חותר לפירוד או התבדלות. יעדם הפוליטי של הרדיקלים מנוגד לליברלים. הם רוצים לשמור על האוטנטיות של בני המיעוט, גם אם פעילות זו משמרת את מעמדם הנחות.מטרתם הסופית היא עיצוב מחדש של פני החברה תוך שימור הזהויות השונות ומתו שיווין זכויות לכל אחת מהן. בשנים האחרונות אפשר להצביע על מגמה שלפיה הדיון הציבורי עובר מן המרחב הכללי של   התקשורת הלאומית אל מרחבונים רב תרבותיים (עלונים, כתבי עת, יומונים, אינטרנט), שבהן יוצרות קבוצות המיעוט תקשורת עם עצמן על עצמן ובעבור עצמן. ישנם כמה מאפיינים המשותפים לאמצעי התקשורת במרחבונים של קבוצות המיעוט: יעדים פוליטיים– יצירת תודעה משותפת, גיוס פעילים, כינון זיכרון קולקטיבי. מטרות פסיכו-סוציאליות– חיברות ומוקד להזדהות חברתית.

המסורת המאוחרת של גישת ההשפעות החזקות

תיאוריית הבניית המציאות המאוחרת

תקשורת המונים

מאמרים מסוכמים בתקשורת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות