תקשורת המונים: חברות (סוציאליזציה) – שלב הבגרות

שלב הבגרות- מאמר: צ'אפי, נס ויאג מושגים: חברות מבוגרים וחברות פוליטית

כתבו את מאמרם על מהגרים- עוברים "לידה מחדש", התחלה מאפס, מגיעים למקום חדש וצריכים להתחיל לחיות בחברה חדשה, שלא תמיד מוכרת. בשביל אנשים שבאים מתרבות אחרת זהו סוג של טראומה, אי-הבנה של התרבות החדשה.

תקשורת ההמונים היא מן הגורמים המשמעותיים ביותר בתהליך הקליטה התרבותית של מהגרים.

בנוסף הם בדקו מימד של חברות פוליטית. הם עשו מחקר על מהגרים קוריאנים שהגיעו לארה"ב. זהו שינוי קיצוני- ממשטר סגור למשטר דמוקרטי וחופשי. המחקר עוסק בהשפעת חדשות הטלוויזיה מול עיתונים בקרב מהגרים קוריאנים בארה"ב בתחום רכישת הידע (קרי חברות) אודות פוליטיקה אמריקאית. סוכן החברות שלהם הוא הטלוויזיה, הם צריכים כמו ילדים לרכוש את הידע שלהם מהטלוויזיה.

המהגרים לומדים הכול מאפס, יש להם סכמות שהם מכירים, אבל הם לאו דווקא יתאימו לאפיונים ולידע באותה חברה.

קשיי קליטה:

הדמיון בין מתבגרים למבוגרים מהגרים מבחינת החברות שלהם.

– קשיי המעבר מסוגי משטרים.

הטענה המרכזית:

– הטלוויזיה כמגשרת בתהליך החברות של מהגרים.

– צריכת העיתון כמעין סימן ל"בגרות" / הסתגלות.

מתודולוגיה:

– שאלונים הן בקוריאנית והן באנגלית נשלחו ל 7000 בתי אב באזור המפרץ של סן פרנסיסקו בו יש אוכלוסיה קוריאנית רחבה. בפועל הוחזרו 239 שאלונים מלאים ששימשו בסיס לניתוח.

– יש לציין כי באזור זה ישנם ערוצי טלוויזיה ועיתונים בקוריאנית.

מסקנות:

1. הטלוויזיה בעבור הרבה מהמהגרים היא למעשה המדיום היחידי דרכו הם יכולים ללמוד ולהיחשף לפוליטיקה המקומית. מדוע? הפונקציה של הטלוויזיה כמגשרת.

2. קשיי שפה, השכלה ובכלל קשיי הגירה משפיעים על החברות. רק מי ששלט באנגלית –יכל להתנהג כ"מבוגר" ולא כמתבגר ולהתמודד עם המידע המעמיק בעיתונים.

ההקשר הישראלי:

– מאז הקמתה וכן בשנים שקדמו לכך, הייתה ישראל מדינת עלייה ולמעשה כמעט כל תושביה באו אליה ממגוון של ארצות.

– רק ב15 השנים האחרונות הגיעו לישראל שני גלי עלייה גדולים: 65,000 עולים מאתיופיה וכ850-   אלף עולים מחבר המדינות ובאחרונה בולט מספרם של העולים מארגנטינה.בשנת  2000 בלבד עלו לישראל 60,200 אנשים.

כשמדברים על חברות מבוגרים- אנו יוצאים מנקודת הנחה שניתן לבצע תהליך של למידה.

תהליכי למידה באופן כללי:

סכמה- יחידה בסיסית של ידע על העולם (חזותית, התנהגותית, אקוסטית או סמנטית). ידע זה מרכיב לנו את הדרך ההסתכלות ומנחה אותנו כיצד להגיב לגירוי מסוים. עיבוד המידע ייעשה באמצעות: תפיסה, זכירה, למידה, פירוש וכדומה.

מתבצעים שני תהליכים:

1. הטמעה- קליטת גירויים חדשים בגירויים הישנים. תופסים ומתייחסים לגירויים חדשים בהתאם לידע שיש לנו עליהם. ילדים מטמיעים (מכניסים) גירויים לא מוכרים בסביבה אל תוך הסכמות שלהם ומתנהגים אל הגירויים האלה בהתאם למבנים המחשבתיים שלהם (בתוך הסכמות שקיימות אצלם).

2. התאמה- שינוי הסכמות והתאמתן לסביבה בהסתמך על הידע והניסיון שרכשנו. כך אנו מרכיבים ומגדילים את מאגר הידע שלנו.

* מהגרים לדוג' עוברים תהליכים דומים.למידה מאפס איך מתנהגים ומה עושים.

המסורת המאוחרת של גישת ההשפעות החזקות

תקשורת המונים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות