תקשורת המונים: אסכולת החברות

אסכולת החברות (סוציאליזציה) בדגש מדיום ותוכן:

אסכולת החיברות:

* תיאוריית החברות היא תיאוריית ביניים, שייכת למסורת המאוחרת של ההשפעות החזקות, מצד שני הגישה מתקשרת למסורת ההשפעות המוגבלות. היא היחידה שיושבת בסטאטוס ביניים הזה.

* התיאוריה מתייחסת להשפעות של מוסד התקשורת, לצד השפעות של מוסדות חברתיים אחרים.

* חברות- תהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה, תהליך איטי וכמעט בלתי פוסק, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזיים של החברה הסובבת אותו. בתהליך זה הפרט מקיים מגע עם גורמים שונים שמכונים "סוכני חיברות", והם אלה שמעצבים את הערכים, ההתנהגות והתפיסות שלנו כפרטים. הם יכולים להיות הורים, מורים, חברים, עמיתים, קולגות, חברים לעבודה, מפקדים בצבא, מדריכים. סוכנים אלה שייכים למסגרות חברתיות: צבא, עבודה, משפחה, שכונה וכדומה. לאורך כל החיים אנו נמצאים בתהליך של חברות: מקום עבודה חדש, מעבר למקום חדש אנחנו צריכים לפעול לפי תהליך החברות- ללמוד את הנורמות והמסורות באותה חברה. תקשורת ההמונים נחשבת לסוכן חברות מרכזי בחברה, כאשר היא בעלת תפקיד מרכזי- משלב הינקות ועד בכלל. כל שאר סוכני החברות הם לא קבועים, אלא לתקופת זמן מוקצבת בתהליכים שונים, התקשורת נמצאת איתנו לאורך כל הדרך והיא בעצמה גם משפיעה את סוכני החברות האחרים. עלולים להיווצר מתחים בין סוכני חברות שונים- הורים י גיד X ומורה יגיד Y וכך- ישנם מתחים גם בין התקשורת כסוכן לשאר הסוכנים.

התחרות בין אמצעי תקשורת ההמונים וסוכני חברות נוספים:

תחרות על זמן – זמן צפייה בטלוויזיה מול זמן עם ההורים, זמן הכנת שעורים (בית ספר), או זמן קריאת ספרים.

תחרות על ידע – ידע שמנחילה הטלוויזיה מול ידע שמנחילים ההורים או בית הספר.

תחרות על תכנים – 1. הנורמה המקובלת הרצויה זו אותה מנחילים ההורים ומוסדות החינוך או זו אותה מנחילה הטלוויזיה?  מהי תמונת המציאות המצטיירת בעיני הילד? נורמטיבית או סוטה?

2. תמונת המציאות המצויה –  האם אמצעי התקשורת חייבים לחשוף את הצופה למציאות כהווייתה?

* נוצרים מתחים בין סוכני החברות השונים והערכים שהם מנסים להנחיל, ולעיתים זה יוצר מחלוקות ובלבול אצל האנשים בהבנה מהי הנורמה ומהי סטייה מהנורמה, כל סוכן מציג דעה שונה שחלוקה בדעתה מהדעה השונה ויוצרת חוסר בהירות, הבנה ופגיעה בעיצוב האישי של האדם.

מדוע החברות יושבת על סטאטוס ביניים:

* מצד אחד, השפעת אמצעי התקשורת נתפסת כחזקה, מאחר שאמצעי התקשורת תורמים לגיבוש אמונות, דעות, דפוסי התנהגות, דימוי עצמי- גם ברמת הפרט וגם ברמת החברה.

מצד שני, השפעת אמצעי התקשורת מותנית בפעילותם של סוכני חברות אחרים –  הכוונה שיש הורים, בי"ס, חברים וכו' שסוכני החברות אלו יכולים למתן את השפעת התקשורת, כיוון שיש להם יכולת סלקטיבית. למשל הורה יכול למתן את השפעת התקשורת על הילד שלו, הוא יכול לקבוע לו איזה תכנים להיחשף ואילו לא (לא ייתן לו לראות ערוץ הילדים). הורה יכול לפקח במקרה זה על תהליך חברות של הילד שלו. אך עם זאת, הורה יכול לעודד את הילד להיחשף לאמצעי תקשורת שונים: קריאת ספרים, השמעת מוצרט, הליכה להצגות לילדים.

* ישנו פן מהגישה הפונקציונליסטית שקשור לתהליך החברות- תהליך החברות הוא הרי נמשך כל החיים הוא מעניק לנו כלים איך להסתדר בחברה והוא דומה לתפקיד ההמשכיות.

מבחינה המחקרית- החוקרים בתחום החברות בודקים את חלקה של תקשורת ההמונים בתהליך החברות וכאן נציג שלושה שלבים בהם התקשורת מסייעת בתהליך החברות ומתפקדת כסוכן חברות.

תהליך החברות מתחלק ל-3 שלבים:

ילדות- פוסטמן

התבגרות- ליבס

בגרות- צ'אפי

תיאוריית החיברות (סוציאליזציה)

תקשורת המונים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות