מדעי החרטא: הפילוסוף שרצה להגדיר מהו "בולשיט"

הפילוסוף האמריקאי הארי פרנקפורט היה מוטרד מאוד ממה שהוא זיהה בתור "מגפה של בולשיט" (בשפת הקודש: חרטא) המשתלטת על השיח הציבורי בימיו (עוד בשנות ה-80). לדבריו: "כבוד לאמת ודאגה לאמת הן חלק מהיסודות של הציוויליזציה, ו"בולשיט" הוא אחד מהעיוותים של הערכים האלו.

בתור פילוסוף יצא פרנקפורט לנסות ולהציע הגדרה של מה זה בדיוק "בולשיט" ומה התפקיד שלו בתקשורת אנושית. אחת מההבחנות הבסיסיות שהוא עושה בספרו "על בולשיט" היא בין סתם שקרנים לבין "בולשיטרים" או "זבלני-שכל". ההבדל העיקרי בין השניים הוא כוונה והונאה. גם אנשים שמשקרים וגם אנשים שאומרים אמת מתמקדים באמת. השקרן רוצה להרחיק אנשים מגילוי האמת והאדם שאומר את האמת רוצה להציג את האמת. זבלן-השכל שונה הן משקרנים והן מאנשים המציגים את האמת בכך שהוא מתעלם מן האמת. פרנקפורט מסביר איך בולשיטרים הם למעשה אנשים אדישים כלפי האמת שאינה מהווה שום ערך בעבורם. לכן הם מסוכנים יותר לחברה מסתם שקרנים.

השקרן לפי פרנקפורט נתפס כמטעה או מזיק במכוון בגלל הכוונה מאחורי המעשה שלו. אך לזבלן-השכל אין את סוג הכוונה האופיינית לשקרן. כדי להשפריץ בולשיט לא צריך לדעת את האמת, והיא בדרך כלל רק מפריעה. השקרן נמנע בכוונה מהאמת. אך הבולשיטר עשוי לומר אמת חלקית או מעוותת מבלי להתכוון לכך. פרנקפורט טען כי העלייה במפלס החרטא וזיבול השכל בחברה שלנו, והנכונות הגוברת שלנו לשאת "בולשיט", הם סכנה גדולה יותר מכל שקרן.

ספרו של פרנקפורט זכה לעניין והערכה רבים, ומעטים חשבו שהוא בעצמו "בולשיט". מאידך פרנקפורט גם זכה לביקורת. כמו למשל על כך שלא השכיל להכיר בעובדה שלמעשה בחיינו ובכל מערכות היחסים שלנו, גם ובמיוחד הטובות והקרובות שבהן, יש מידה מסוימת של "חרטא" שעוזרת לנו לעבור את היום.

 

עוד דברים מעניינים:

עוד דברים מעניינים: