חוק מילר: המספר הקסום שבע (פלוס-מינוס שתיים)

 "חוק מילר" הוא טענה בפסיכולוגיה כי מספר אובייקטים שיכול אדם ממוצע להחזיק בתודעתו הוא 7 פלוס או מינוס 2. המשמעות היא כי יכולת הזיכרון האנושית כוללת בדרך כלל מחרוזות של מילים או מושגים הנעים בין 5-9. מידע זה על הגבולות ליכולת עיבוד המידע הפך לאחד המאמרים המצוטטים ביותר בפסיכולוגיה. הניסוי שקבע את חוק מילר ואת נוסחת מספר שבע הקסום פורסם בשנת 1956 על ידי הפסיכולוג הקוגניטיבי ג'ורג 'א' מילר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון. במאמר דן מילר בהסכמה בין גבולות השיפוט המוחלט החד-ממדי לבין גבולות הזיכרון לטווח קצר. במשימה חד-ממדית של שיפוט אבסולוטי, מוצגים בפני אדם מספר גירויים המשתנים על ממד אחד (כגון 10 צלילים שונים המשתנים רק בגובה) המתאים לכל גירוי בתגובה מקבילה (שנלמדו קודם לכן). הביצועים כמעט מושלמים עד חמישה או שישה גירויים שונים אך יורדים ככל שמספר הגירויים השונים גדל. המשמעות היא שניתן לתאר את הביצועים המרביים של האדם על שיפוט אבסולוטי חד ממדי כאחסון מידע עם קיבולת מרבית של 2 עד 3 פיסות מידע, עם יכולת להבחין בין ארבע לשמונה חלופות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות