שפה וחברה: נרטולוגיה- גישות אינטראקציוניות ופוסט-מבניות

גישות אינטראקציוניות לחקר סיפורים – ביצוע ולא מבנה.

גישות ששמות יותר דגש על הביצוע של הסיפור: היגוד– הסיפור של הסיפור. איך מוסבר הסיפור בעקבות האינטראקציה בין המספר למאזינים, איך המספר משפיע על המאזינים. במקום עיסוק בטקסט עצמו יש עיסוק באופן הבנת הטקסט אל המאזינים. הדגש הוא גם על ה"מה" וגם על "האיך". מה הביא את המספר לספר את הסיפור? איך המספר מספר את הסיפור שאף אחד לא שומע. "מות המחבר" של בארת מאוד מאפיין את החשיבה הזאת, בארת בספר זה יוצא נגד החשיבה הסטרוקטורליסטית ולמעשה לא חשוב מי ההוגה אלא מי מספר וקורא את הטקסט, מה הם עושים איתו וכו'. הדמויות עכשיו הן לא רק הדמויות שבסיפור אלא גם הדמויות שמשתתפות באינטראקציה שבמסגרתה מסופר הסיפור.

  • · הדגש עובר מהסיפור והמעלילה כמבנים שלמים וקבועים (=story) לתהליך או לפעולה של ביטוי הסיפור: הביצוע או ההיגוד שלו = storytelling, narration
  • "יציאה" מן המסגרת של הסיפור להקשרים החברתיים, התרבותיים והמוסדיים (משפחה, ביהמ"ש) בהם הסיפור מבוצע. אופן הקראת הסיפור, ההסבר והניתוח שלו, איך המספר עונה לתשובות של השומעים.
  • פעולת הביצוע או ההיגוד של הסיפור היא תהליך חברתי של יצירת משמעות פתוחה הקשורה בסיטואציה מסוימת. המשמעות הפתוחה – אין משמעות אחת לסיפור, המשמעות נוצרת כל פעם בחדש בעת ההיגוד שלו- בזמן, במקום, בפני מי מסופר וכו', ולכן המשמעות יכולה להשתנות כל פעם. אם הייתי מספרת את הסיפור במקלט של נשים מוכות ואת אותו סיפור בסדנה לזוגיות המשמעות שלו תהיה אחרת.

גישות פוסט-מבניות:שלושת מישורי הסיפור (ראו גם בלום קולקה,2000).

חלוקה של פעולת הסיפור ל3 מישורים (לא היררכי):

  1. 1. מישור השיחה: השיחה שבמסגרתה צומח ועולה הסיפור.
  2. 2. מישור ההיגוד: הסיפר- אופן הביצוע של הסיפור במסגרת השיחה ורק בהקשר שלה לא בשום שיחה אחרת.
  3. 3. מישור הסיפור עצמו: אותו ניתן לחלץ מן ההיגוד, התוכן של הסיפור- העלילה.

היחסים בין 3 המישורים גורמים לנו לחשוב בצורה נרטיבית.

p גישות אינטראקציוניות בוחנות את שיתוף הפעולה הנדרש לצורך ההיגוד של הסיפור

n      לכן ביצוע מוצלח של סיפור מבטא/ מחייב שיתוף-פעולה בין משתתפים. כלומר, הם צריכים להאזין, לא להפנות את הגב, הנהוני ראש, איזשהו שיתוף פעולה בין המוען לנמען. לפעמים יש גם העדר של שת"פ וניתן לראות מאבקים בין להשמיע סיפור ולהישמע.

n      "זכויות סיפור" – למי יש סיפור? למי מותר לספרו ומתי? מיהם האנשים שמייצרים סיפורים? לדוגמא: האם לילדה מותר לספר אחרי שהמבוגרים סיימו את שלהם? האם אדם שלא עובד יש לגיטימציה לספר סיפור? למי יש כוח? מעמד? זכויות?

n      לעתים יש היעדר של שת"פמאבקים להשמיע סיפור ולהישמע (בפרק של בלום-קולקה המאבקים משפחתיים – כולם רוצים אך לא יכולים לספר סיפור ביחד)

נרטולוגיה

שפה וחברה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: