ארוס: אל התשוקה החתיך שנעשה לילד שמנמן

ארוס, קופידון ברומית, היה אל האהבה והתשוקה במיתולוגיה היוונית. בחלק מהסיפורים אודות ארוס הוא מופיע לראשונה כאל קמאי, שנולד מאבי הכל כאוס בעת בריאת העולם. בגרסאות אחרות הוא בנה של אפרודיטה..

במיתוסים הקדמוניים הרואים את ארוס כאל ראשוני, הוא נולד מכאוס אחרי גאיה וטרטרוס והיה מעורב בתחילת בריאת הקוסמוס. ארוס בירך את איחודם של גאיה ואורנוס, שלאחריו נולד היקום. הומרוס לא מזכיר את ארוס באפוסים שלו; אולם לפי הפילוסוף היווני פרמנידס, ארוס היה הראשון מבין כל האלים שהתקיים.במקורות מאוחרים יותר, ארוס הוא בנם של אפרודיטה וארס (אל המוות), ויחד איתם הוא לוקח חלק בצרות שהם מביאים על בני אדם ואלים גם יחד.

בשירה ובאמנות היוונית המוקדמת תואר ארוס כזכר בוגר וחתיך הנושא חץ וקשת. בייצוגים מאוחרים ורומיים יותר שלו הוא נמך, השמין והפך לילד – מקור הדמות קופידון של ימינו. ארוס גילם אהבה, אתלטיות, כוח מיני ואמנות וכל דבר שהיוונים החשיבו כמצריך תשוקה. ארוס נחשב לעתים קרובות כמגן האהבה ההומוסקסואלית בין גברים, מוניטין שאולי מגיע לו מתפקידו המפורסם ב"משתה" של אפלטון. ביצירה זו נושאים סוקרטס וחבריו דברי שבח לכבוד ארוס. וכאן מתגלה הפתעה כאשר סוקראטס טוען כי ארוס אינו יכול להיות יפה כפי שהוא מתואר בפסלים וציורים, שכן תשוקה היא תשוקה למשהו החסר לך, ומאחר וארוס משתוקק אל היפה משמע כי הוא אינו יפה בעצמו, אלא פגום

ראו גם: רשימת האלים במיתולוגיה היוונית

עוד דברים מעניינים: