דילמת שלמה המלך: האם לענות לדבריו של טיפש?

איך מתמודדים עם אדם שמדבר בביטחון גמור על נושא שבברור אין לו מושג לגביו? מה יעשה מומחה בתחום מסוים כאשר אדם ללא רקע חולק עליו? איך מתמודדים עם תפיסות פשטניות? עם הטיה של דעות קדומות? עם מישהו שפשוט יודע שהוא צודק והוא לא יתן לעובדות לבלבל אותו?

הצרה עם טיפשות היא שהיא לא פעם מונעת ממי שלוקה בה להכיר בכך שהוא לוקה בה. השאלה הזו נעשית קשה במיוחד כאשר אתם האדם החכם ביותר בעולם, מה שאומר בהכרח שכל מי שאתם מדברים איתו טיפש מכם. ומי שעל פי המסורת היה החכם באדם, שלמה, הוא גם זה שחיבר על פי המסורת את ספר משלי, שם הוא מנסח את הדילמה שלו בשתי אמירות סותרות:

אַל-תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה: עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן-יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו. (משלי כ"ו, ד'-ה')

אם ננסה לענות לאדם הכסיל כל מה שיצא מזה הוא שנרד לרמת הדיון שלו, מאידך אם לא נענה לכסיל זה רק עלול לשכנע אותו יותר בצדקתו ולעודד אותו להמשיך. בעיה.

חז"ל (בבלי, שבת ל:) פתרו את הסתירה בדברי משלי בכך שיש לענות לשוטה כשמדובר בדברי תורה אבל להתעלם ממנו שמדברים על דברי העולם. מאידך הגישה של סוקראטס היא בכלל לא לענות לכסיל אלא פשוט לשאול אותו עוד ועוד שאלות שיגרמו לו להבין בעצמו שהוא טועה, שיטה הנקראת אלנכוס. ואילו המחבר המסתורי של ספר המוסר היהודי "אורחות צדיקים" (כ"א) מציע לאחד את שתי האופציות בשתיקה: "כשהכסיל חולק עם החכם, והחכם שותק – תשובה גדולה היא לכסיל, שהכסיל מצטער בשתיקת החכם יותר משאם היה משיב לו" כי סיג לחכמה – שתיקה.

אך בזאת לא תמו הצרות של המלך שלמה, שכן הוא אכן מסכים כי "חֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל" (משלי י', י"ט) אבל מאידך "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן" (י"ז, כ"ח), כלומר גם אדם טיפש יכול להראות חכם אם רק ישתוק. בעיה.

עוד דברים למי שלא רוצה להיות כסיל:

למה אנחנו חושבים שאנחנו טובים במה שאנחנו לא ולהפך? על אפקט דאנינג-קרוגר

כשהמלך שלמה הוחלף על ידי מתחזה אפל

אפלטון, חז"ל והמיתוס של החצי השני

עוד דברים מעניינים: