ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל

אחד הטיעונים החזקים ביותר של ג'ון סטיוארט מיל במאמרו המפורסם על החירות הוא שיש להגן ולטפח את האינדיבידואליות אם חברה רוצה להצליח. אף על פי שגברים ונשים המדינה קשורים זה לזה על ידי היותם חברים באותה חברה, חשוב שהם ידעו גם את חשיבותה של האינדיבידואליות – לא רק לאושרם האישי, אלא להצלחת הקהילה כולה. למעשה, מיל מפקפק בכך שכל מדינה יכולה להצליח אם אזרחיה אינם מחזיקים בתחושה חזקה של אינדיבידואליות לצד זהותם הקולקטיבית כקהילה ונטייתם לקונפורמיות. ב-"על החירות", מיל מספק טיעון משכנע לגבי חשיבותה של האינדיבידואליות בהתפתחות החברה המצליחה. הוא מדגיש כי אינדיבידואליות הולכת יד ביד עם גיוון – של מחשבה, אמונה, דעה, פרספקטיבה וכו '- שהוא המפתח לשיפור ולהתקדמות.

מיל מכיר בכך שלרוב הקהל שלו אימוץ של אינדיבידואליות יכול להיות מפחיד מכיוון שלעתים קרובות פירושו לצאת נגד המוסכמה החברתית ולשלם את המחיר של נון-קונפורמיות. עם זאת, הוא קורא לקהל שלו להכיר בכך שטיפוח האינדיבידואליות שלהם מיטיב עם אותה חברה שעלולה לגנות אותה בתחילה. מיל טוען כי באמצעות טיפוח תחושה חזקה של אינדיבידואליות, "בני האדם הופכים למושא אצילי ויפה של התבוננות." לפי ההיגיון הזה, ללא אינדיבידואליות, חסרים לבני האדם הרבה מהסגולות (כולל אצילות) שהם טוענים שהם מעריכים. מיל גם רואה באינדיבידואליות סוג של התנגדות וטוען שאם "ההתנגדות מחכה עד שהחיים מצטמצמים כמעט לסוג אחיד אחד, כל הסטיות […] ייחשבו כזדוניות, לא מוסריות, אפילו מפלצתיות." לפי מיל אם מחכים יותר מדי זמן כדי לקבוע את האינדיבידואליות שלהם, זה יהיה מאוחר מדי, והדעה הקולקטיבית של החברה תהיה כזו שכל גופי האינדיבידואליות נידונים מייד. מיל כותב, "דווקא בגלל שעריצות הדעה היא שהופכת את האקסצנטריות לביזיון, רצוי […] שאנשים יהיו אקסצנטריים" (ב-"אקסצנטריות", מיל מתכוון ל-"אינדיבידואליות" או "נון-קונפורמיות").

למרות שקשה לאמץ את האינדיבידואליות בחברה שמתעקשת על קונפורמיות מוחלטת ולא מוטלת בספק, מיל מציין שהיא מקשה עוד יותר על ידי העובדה שהמדינה תומכת גם בקונפורמיות חברתית באמצעות מערכת החינוך שלה. מיל מתאר "חינוך ממלכתי כללי" כ"מתכוון גרידא לעיצוב אנשים להיות זהים זה לזה". המשמעות היא שמגיל צעיר מלמדים אנשים לחשוב ולפעול בדרכים שמי שמגדיר התנהגות מקובלת חברתית – המעמדות העליונים והפוליטיקאים – רוצים. מסיבה זו, "היו […] הוגים פרטיים גדולים, באווירה כללית של עבדות נפשית." בגלל "אווירת העבדות הנפשית", מסביר מיל, " הוגי הדעת הגדולים […] אינם חופשיים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם, ובעקבות זאת גם לא החברה. התלמידים נדחפים דרך מכונה ש"מעצבת" אותם למשהו מקובל, אך "הטבע האנושי אינו מכונה שצריך לבנות באמצעות מודל ולהגדיר את העבודה שנקבעה לה". אִינְדִיבִידוּאָלִיוּת היא טבע אנושי, אך החברה מאלצת אנשים לחנוק אותו לטובת קונפורמיות מוחלטת.

למרות שקונפורמיות מוחלטת בחברה נראית חיובית מכיוון שהיא יוצרת אחדות ואחדות מולידה כוח, היא גם מבטלת את האינדיבידואליות, שהיא שורש המגוון של המחשבה ובכך חדשנות והתקדמות. לכן, חוסר אינדיבידואליות בתוך חברה מעכב את התקדמותה. מיל קובע כי "הערך של מדינה, בטווח הארוך, הוא הערך של האנשים המרכיבים אותה." הקונפורמיות דורשת מגבלות על יחידים, כך שחברה בה הקונפורמיות שולטת עליונה לא תהיה "שווה" באותה מידה כזו שמעודדת אנשים לפתח באופן מלא את יכולותיהם הטבעיות הייחודיות. יתר על כן, מיל מסביר כי "מדינה המגמדת את אנשיה, על מנת שהם יהיו צייתניים יותר […] תגלה כי עם אנשים קטנים לא ניתן באמת להשיג דבר גדול."

מיל מייחס ערך גבוה לאינדיבידואליות על פני קונפורמיות מכיוון שהוא מביא גם למימוש אישי וגם מסייע לקידום טובת האומה כולה. למרבה הצער, האינדיבידואליות מהווה איום על הכוחות הרווחים של החברה – המעמדות הפוליטיים והעליונים – ורצונם לשמור על שליטה. אינדיבידואליות בלתי מוגבלת מובילה למגוון מחשבות, מה שמקשה על בעלי הכוח. כלומר, לפי מיל, אינדיבידואליות היא חלק בלתי נפרד מחירות, שהיא מרכיב מרכזי בחברה מצליחה.

 

עוד דברים מעניינים:

ג'ון סטיוארט מיל על התועלת בלהקשיב למי שלא מסכימים איתו

בין פול פייראבנד לבין ג'ון סטיוארט מיל – על חירות הפרדיגמה

8 ציטוטים על (נון)קונפורמיות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות