קונפורמיות היא פעולה של התאמת עמדות, אמונות והתנהגויות לנורמות קבוצתיות , פוליטיקה או דמיון דומה. הפסיכולוג הרברט קלמן זיהה שלושה סוגים עיקריים של קונפורמיות.
- ציות הוא התאמה ציבורית, תוך שמירה על האמונות המקוריות של עצמך. ציות מונע על ידי הצורך באישור והחשש להידחות.
- הזדהות תואם את מי שאוהב ומכובד אותו, כמו סלבריטאי או דוד מועדף. ניתן להניע זאת על ידי האטרקטיביות של המקור, וזה סוג עמוק יותר של קונפורמיזם מאשר תאימות.
- הפנמה היא קבלת האמונה או ההתנהגות והתאמה באופן ציבורי ופרטי, אם המקור אמין. זו ההשפעה העמוקה ביותר על אנשים והיא תשפיע עליהם לאורך זמן.
למרות שההבחנה של קלמן השפיעה רבות על הבנת הקונפורמיות, המחקר בפסיכולוגיה חברתית התמקד בעיקר בשני סוגים של קונפורמיות. אלה הם קונפורמיות אינפורמטיבית , או השפעה חברתית אינפורמטיבית , והתאמה נורמטיבית, הנקראת גם השפעה חברתית נורמטיבית. באופן טבעי ישנם יותר משניים או שלושה משתנים בחברה המשפיעים על הפסיכולוגיה האנושית ועל הקונפורמיות; הרעיון של סוגים של קונפורמיות המבוססים על "השפעה חברתית" אינו חד משמעי ואינו ניתן להגדרה בהקשר זה.
אצל דויטש וגרארד (1955), הקונפורמיות נובעת מסכסוך מוטיבציוני (בין החשש להידחות חברתית לבין הרצון לומר את מה שאנחנו חושבים שנכון) שמוביל להשפעה הנורמטיבית, לבין סכסוך קוגניטיבי (אחרים יוצרים ספקות במה אנו חושבים) מה שמוביל להשפעה הסברתית.
עוד על קונפורמיות:
גורמים ללחצי קונפורמיות – סיכום
קונפורמיות בקבוצה ובמערכת החינוך
ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל
