עם ערב הפלישה האמריקאית השנייה לעיראק ב-2003 ערך מזכיר המדינה האמריקאי דונלד ראמספלד מסיבת עיתונאים בה הסביר את המניעים של ארה"ב לתקוף את עיראק והאפשרות שזו האחרונה מפתחת ומחזיקה בנשק להשמדה המונית. ראמספלד הסביר כי עבודות המודיעין מתחלקת אל "הידוע הידוע" – מה שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים, "הבלתי-ידוע הידוע" – מה שאנחנו יודעים שאיננו יודעים ו-"הבלתי ידוע הבלתי ידוע" שהוא מה שאנחנו לא יודעים שאיננו יודעים (הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק העיר על כך כי הנקודה של הפסיכואנליזה היא שיש גם "הידוע הבלתי-ידוע", הלא הוא הלא-מודע). הנשק להשמדה המונית של עיראק שכן, לדברי ראמספלד, בקטגוריה השלישית.
אך עם נימוקים רעועים ליציאה למלחמה בצד, מסיבת העיתונאים של ראמספלד נגעה בשאלה פילוסופית עמוקה, הקרויה לעיתים פרדוקס הידיעה של פיץ'. פרדוקס הידיעה של פיץ' נוגע ליסודותיו של ההיגיון ההכרתי (אפיסטמי). הוא נועד לאתגר את הרעיון כי כל אמת היא, באופן עקרוני, ידועה. כלומר, במדע שולטת לעיתים ההנחה כי האמת היא תמיד דבר בר גילוי, גם אם אנחנו עדיין לא יודעים אותה, וכי לא תתכן אמת שהיא בלתי ניתנת לגילוי. הפרדוקס הוא שהנחה זו מרמזת על עקרון כל-יודע, הקובע כי כל אמת ידועה. הפרדוקס של פיץ' טוען כי לא ניתן להכיר בקיומה של אמת לא ידועה בדיוק משום שלא ניתן להכיר בה בשום דרך. כך שאם כל האמיתות היו ניתנות לדעת, נובע מכך שכל האמיתות ידועות למעשה ולא נותר לנו מה לגלות. מבולבלים? גם הפילוסופיה וגם האמריקאים שלאחר הפלישה לא מצאו שום עדויות לנשק להשמדה המונית בעיראק.
עשינו חימום, שנמשיך את האימון למוח?