סיכום מאמר: הרנסנס האיטלקי / בנימין ארבל

הרנסנס האיטלקי

צמיחתה של תרבות חילונית.

הומניזם מהו?

אילו ערכים ומסרים משכו כל כך את ליבם של אנשי הרנסנס בחיבוריהם של סופרי יוון ורומא. בירור זה קשור באחת התופעות המרכזיות בתרבות הרנסנס, שכיום נוהגים לכנות אותה הומניזם.

המושג הומניזם הוא תוצר של תרבות המאה ה – 19, או ליתר דיוק של התרבות הגרמנית באותה מאה. מאז ועד היום משקף המושג הזה גישות, המייחסות חשיבות יתרה לאדם כפרט אוטונומי והמדגישות ערכים אנושיים בד"כ במושגים חילוניים. ההומניזם של הרנסנס היה שלב מכריע בהתבססות הגישות האלו.

תקופת הרנסנס

מעקב שיטתי אחר החיבורים שהתגלו מחדש, או אלה שעמדו במוקד ההתעניינות של משכילי הרנסנס, מגלה כי בשלב מוקדם למדי של פעילותם חלו שינויים של-ממש בתחומי העיון, הלימוד והיצירה שעסקו בהם. שכן לאחר גילויין של יצירות אריסטו (במאה ה-12) השתלטה במידה רבה תורת ההיגיון האריסטוטלית, על שאר תחומי הלימוד האקדמי.

כדי להתרחק מדרך זו התפתחה בקרב חלוצי התרבות החדשה תוכנית לימוד חלופית. בכל הקשור בתחומי הידע, לא מילאו עוד תורת ההיגיון והתיאולוגיה (וסוגיות שונות במדע התיאורטי) שהיו מעמודי התווך של התרבות המסורתית, מקום כה מרכזי בתרבות החדשה. בתקופת הרנסנס ניתן במקומן משקל בולט לנושאי לימוד הקשורים באדם, אישיותו, בזיקתו לזולתו, בפוטנציאל האינטלקטואלי הגלום בו ובסביבה הטבעית שהוא פועל בה.

תוכנית הלימודים החדשה נבעה מהשקפת עולם, שראתה באופן חיובי יותר את הקיום האנושי עלי אדמות, והתבססה על שלוש הנחות:

1.  האנושיות, טבע האדם בצורתו המושלמת היא דבר טוב , שכל אדם חייב לשאוף להגשמתו.

2. האדם מסוגל לממש את הפוטנציאל הגלום בו כדי להתעלות לפסגת אנושיותו. האמצעי להתעלות זו הוא הלימוד.

3. התעמקות באותם שטחים שמאפשרים את הבנייה העצמית הזאת בהשראת המורשת הקלאסית.

המשכילים שזוהו עם גישה חדשה זו, עסקו בתחומי הידע שעמדו במרכזה והקנו אותם לאחרים כונו "הומניסטים". כדי לאמצה לא היו אנשי הרנסנס חייבים להתנער מזהותם הנוצרית. מכל מקום, בהשוואה לקודמיהם לא מילאו עוד השאלות התיאולוגיות תפקיד כה מרכזי בעולמם של ההומניסטים.

המסגרת הישנה של "שבע האומנויות החופשיות" עדיין נתפסה, להלכה, כסיכום של תחומי הידע האנושי וכבסיס לתוכניות הלימוד האקדמיות; ביטוי נרחב לכך ניתן בקטלוגים של ספריות בנות התקופה ובאומנות הרנסנס.

מהם אפוא אותם "לימודי האדם" של הרנסנס? התחומים העיקריים בהם דן המאמר הם רטוריקה, פילוסופיה ופואטיקה. אם ננסה להגדיר בקווים כללים את תחומי הלימוד והיצירה שפורטו במאמר נגיע למסקנה כי מדובר במכלול שכיום היינו מגדירים כמדעי הרוח או כתוכנית לימודים הומניסטית. ואכן מושג זה, במשמעותו העכשווית, שורשיו במפעלים של אנשי הרנסנס האיטלקי.

ראוי לציין, כי בספרות המחקר ניתן למצוא גם תפיסה רחבה יותר של המושג "הומניזם" על צורותיו השונות: הומניזם, הומניסטים, תרבות הומניסטית וכדומה, כמאפיינים את תרבות הרנסנס כולה. ניתן להגדיר את ההומניזם של הרנסנס כתורה פילוסופית. ההומניסטים מעולם לא השתייכו לאסכולה אחת.

תולדות האמנות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות