נומינליזם וריאליזם הם שתי עמדות מתחרות במטאפיזיקה המערבית העוסקות במבנה היסודי של המציאות. לדברי ריאליסטים, כל הישויות יכולות להיות מקובצות לשתי קטגוריות: פרטים וכוללים. נומינליסטים לעומתם טוענים שיש רק פרטים.
היתרון של הריאליזם הוא בכך שהוא מאפשר לנו להתייחס ברצינות למבנה השיח הקשור לנושא שבאמצעותו אנו מייצגים את העולם. כשאנחנו אומרים שסוקרטס הוא חכם זה בגלל שיש גם סוקרטס (הפרט) וגם החוכמה (הכולל) והפרטי מדגים את הכללי. ריאליזם יכול גם להסביר את השימוש שאנו עושים לעתים קרובות בהתייחסות מופשטת כמו למשל לומר שמשהו אדום משמעו לומר שהוא פרט הלוקח חלק בכולל של הצבע האדום, או לומר על מישהו שהוא חכם זה לומר שיש בו משהו מין האידיאל המופשט של החוכמה.
הנומינליסטים לעומת זאת מציעים הגדרה אחרת של המציאות: אין כוללים, אלא רק פרטים. הרעיון הבסיסי הוא שהעולם עשוי אך ורק מפרטים והכוללים הם דברים שאנחנו בעצמנו יוצרים. הם נובעים ממערכת הייצוג שלנו (הדרך בה אנו חושבים על העולם) או מהשפה שלנו (האופן שבו אנו מדברים על העולם). מכיוון שכך, הנומינליזם קשור בבירור באופן הדוק גם לאפיסטימולוגיה (חקר המבדיל בין אמונה מוצדקת לדעה).
אם יש רק פרטים, אז אין "כלבים", "חוכמה" או "אדום". במקום זה יש מוסכמות אנושיות הנוטות לקבץ יחד אובייקטים או רעיונות לקטגוריות. החוכמה קיימת רק משום שאנו אומרים שיש דבר כזה ומסווגים אנשים לפיו: לא מפני שיש חוכמה כוללת מופשטת של סגולה. תפוחים קיימים רק כסוג מסוים של פרי מכיוון שאנו כבני אדם סיווגנו קבוצה של פירות מסוימים בצורה מסוימת. גם זכריות ונשיות קיימות רק לפי הנומינליזם במחשבה ובשפה האנושית. לדוגמה לפילוסוף חשוב בן המאה ה-20 שהציג טיעון משכנע מאוד לעמדה נומינליסטית קראו על הפילוסופיה של וילארד קווין, או אם אתם במצב רוח ימי-ביניימי יכולים לקרוא על ויליאם איש אוקאם.
עוד דברים לדעת: