פנים חדשות באו לחרב של סבא – שאלה פילוסופית-הלכתית

לסבא-רבא הייתה חרב, הוא הוריש אותה לסבא שהחליף את הלהב, סבא הוריש אותה לאבא שהחליף את הידית, אז האם אפשר לומר שהנכד קיבל לבסוף את החרב של סבא-רבא או למעשה חרב אחרת?

סנדל עתיקהשאלה הפילוסופית הותיקה הזו מופיעה כסוגיה הלכתית בגמרא בצורה כזו: סנדל עם שתי רצועות שרצועה (או סוליה) אחת שלו נקרעה והוחלפה עדיין נקרא אותו סנדל (ונחשב טמא אם אדם במצב טומאו דרך בו), אך אם לאחר מכן נקרעה הרצועה השנייה והוחלפה הסנדל נחשב טהור?

לגמרא דרך נוספת ומתוחכמת יותר לדון בשאלה:

כלי מפסיק להחשב ככלי אם נעשה בו חור שרימון יכול לעבור דרכו, אך חורים קטנים יותר (למשל בגודל זית) אינם מבטלים את תפקידו ככלי (בעיקר לצרכי טומאה שכן רק מה שנחשב ככלי יכול להיות טמא או טהור). אך מה קורה כאשר מישהו עושה חור בגודל זית ומתקנו, ואז שוב ושוב וכך עד שהוא מגיע לגודל של רימון? על כך אומרת הגמרא: "פנים חדשות באו לכאן" – כלומר, שלכלי יש היבט חדש שהופך אותו למעשה לכלי חדש (וטהור!).

ואידך זיל גמור בעירובין כ"ד א', שבת קי"ב ב'.

 

בטח יעניין אותך:

6 פרדוקסים שיסובבו לכם את המוח

גמרא: האם לתת צדקה זה בעצם לתת הלוואה לקב"ה?

בשבילי נברא העולם? חז"ל, ז'אן ז'אק רוסו, אסכולת פרנקפורט ופשיזם

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות