המחירים והסכנות של אי-שוויון כלכלי

אי שוויון כלכלי וחברתי הוא אחת התוצאות הבלתי נמנעות של שוק חופשי וככל שהשוק חופשי יותר כך גדלים הפערים בין עשירים ועניים. חופש הוא תנאי חשוב לצמיחה הן במונחים כלכליים והן במונחים אישיים או חברתיים, אך מה המחירים של אי-השוויון שהוא מביא עימו?

 

נתחיל עם קצת היסטוריה, היסטוריונים טוענים כי פערי מעמדות מתרחבים ונתק בין אליטות והמוני העם מילא חלק חשוב בקריסתן של אימפריות כמו האימפריה הרומית שושלת האן בסין.

בימינו מוצאים חוקרים כי לאי-שוויון כלכלי יש השפעות שליליות על בריאות, תוחלת החיים, חינוך, פשע, יציבות פוליטית, איכות הסביבה ואפילו על הצמיחה הכלכלית עצמה, עד כדי כך שהכלכלן זוכה פרס נובל רוברט שילר טוען כי התרחבות הפערים הכלכליים היא כיום הסכנה הגדולה ביותר לחברה האמריקאית.

קפיטליזםהחוקרים הבריטיים ריצ'רד ווילקינסון  וקייט פיקט בחנו 23 מדינות מפותחות ומצאו שיעור גבוה יותר של בעיות בריאות ורווחה ( השמנה , מחלות נפש , מקרי רצח , לידה בגיל עשרה , כליאה , סכסוך ילד, שימוש בסמים), ושיעורים נמוכים של מדדים חברתיים חיוביים ( תוחלת חיים על ידי מדינה , ביצועים חינוכיים, אמון בקרב זרים , מעמד האישה , ניידות חברתית ואפילו מספר פטנטים שהונפקו) במדינות עם אי שוויון גבוה יותר.

לא מפתיע אולי לגלות שלאי-שוויון חברתי יש השפעה שלילית על לכידות חברתית. מחקרים הראו קשר הפוך בין אי שוויון בהכנסות וללכידות חברתית. בחברות שוות יותר, אנשים נוטים יותר לסמוך זה על זה, מדדי הון חברתי (היתרונות של רצון טוב, חברות, אהדה הדדית וקשר חברתי בקרב קבוצות המרכיבות יחידות חברתיות) מעידים על מעורבות קהילתית גדולה יותר ושיעורי הרצח נמוכים באופן עקבי. בארה"ב למשל, שהיא המדינה עם אי-השוויון הגדול במערב, יש גם את שיעור הנרצחים והאזרחים הנמצאים במאסר הגבוה ביותר ובאופן כללי הוכח כי שיעור הפשיעה צומח יחד עם שיעור אי-השוויון.

אי שוויון בהכנסות פוגע גם בעיקרון של התועלתנות (מקסימום תועלת למקסימום אנשים) בשל חלוקת ההון הלא-מאוזנת. כך למשל אדם עשיר יכול לרכוש לעצמו בית קיץ ולעשות בו שימוש מועט בעוד משפחה קשת יום אינה מסוגלת לקנות לעצמה בית לחיות בו באופן קבוע.

אוקספם (ארגון-על של ארגונים שנאבקים בעוני העולמי) טוען כי אי-שוויון כלכלי פוגע במאבק בעוני. דו"ח הארגון מ-2018 קובע כי ההון המשותף של כל המילארדרים בעולם היה יכול לסיים את כל הרעב בעולם שבע פעמים!

הטענה הליברלית הקלאסית מאז אדם סמית' היא שאי-שוויון מזרז את הצמיחה משום שהוא יוצר תחרות על משאבים, הזדמנויות ומדרבן אנשים לרכוש מעמד גבוה יותר (או להמלט ממעמד נמוך). אך מאז ימיו של סמית' המחשבה הכלכלית בנושא נעשתה מורכבת יותר ויש לא מעט עדויות מחקריות לכך שאי-שיוויון, בייחוד קיצוני, פוגע בצמיחה הכלכלית בין היתר משום שהוא משאיר את הכוח באותן ידיים ומונע יוזמה והתחדשות (למשל בנק יתן אשראי רק למשקיע עשיר, וחופש היוזמה ההכרחי לצמיחה כלכלית נפגע).

לאי-שוויון יש גם השלכות פוליטיות בעייתיות. לפי מחקרים, אי-שוויון גבוה יותר בהכנסה הביא להפחתה מכל צורות ההשתתפות החברתית, התרבותית והאזרחית בקרב העשירים פחות שלא משתתפים בבחירות, מפגינים, מתנדבים וכדומה ובכך נפגעת הדמוקרטיה. מחקר של אלסינה ופרוטי אף טען כי אי-שוויון כלכלי מגביר את אי-היציבות הפוליטית ומחקר אחר מצא קשר בינו ובין טרור.

ומה מצבנו שלנו? ישראל מדורגת במקום ה-31 מתוך 34 מדינות ה  OECDברמת אי-השיוויון הכלכלי חברתי (כלומר כמעט הכי פחות שיוויונית), ע"פ מדד ג'יני.

 

בטח יעניין אותך גם:

כלכלת האושר: האם גם ממשלות צריכות לחשוב שכסף זה לא הכל?

האידיאולוגיה שמעצבת את עולמנו: מהו ליברליזם? (מבוא קצרצר)

11 ציטוטים מרחיקי ראות על צדק חברתי

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות