מה אם כל דבר שאתם עושים, כולל לקרוא את המאמר הזה עכשיו, יחזור על עצמו שוב ושוב עד לאינסוף?
הרעיון של חזרה נצחית (או הישנות נצחית, חזרה מתמדת או שיבה נצחית) היה קיים בצורות שונות מאז ימי קדם. במילים פשוטות זו התיאוריה שהקיום חוזר במעגל אינסופי כאשר אנרגיה וחומר משתנים לאורך זמן. ביוון העתיקה, הסטואיקנים האמינו כי היקום עבר שלבי טרנספורמציה חוזרים ודומים לאלה שנמצאו ב"גלגל הזמן " של ההינדואיזם והבודהיזם.
רעיונות כאלה של זמן מחזורי יצאו מהאופנה, במיוחד במערב, עם עליית הנצרות. יוצא מן הכלל הבולט נמצא בעבודתו של פרידריך ניטשה (1844–1900), הוגה דעות גרמני מהמאה ה -19 שהיה ידוע בגישתו הלא שגרתית לפילוסופיה. אחד הרעיונות המפורסמים ביותר של ניטשה הוא של הישנות נצחית, המופיע בחלק הלפני אחרון בספרו "המדע העליז".
חזרה נצחית
המדע העליז הוא אחד מיצירותיו האישיות ביותר של ניטשה, ואוסף לא רק את הרהוריו הפילוסופיים אלא גם מספר שירים, אפוריזמים ושירים. רעיון ההישנות הנצחית – אותו מציג ניטשה כמעין ניסוי מחשבה – מופיע באפוריזם 341, "המשקל הגדול ביותר":
"מה, אם איזה יום או לילה היה שד יגנוב אחריך לבדידותך הבודדה ביותר ויגיד לך: 'החיים האלה כפי שאתה חי אותם עכשיו וחיית אותם, תצטרך לחיות פעם נוספת אינספור פעמים נוספות; לא יהיה בזה שום דבר חדש, אבל כל כאב וכל שמחה וכל מחשבה ואנחה וכל מה שקטן או נהדר בחייכם יהיה בלתי נשכח יצטרך לחזור אליכם, הכל באותה רצף ורצף – אפילו העכביש הזה ואור הירח הזה בין העצים, ואפילו הרגע הזה ואני בעצמי. שעון החול הנצחי של הקיום מתהפך שוב ושוב, ואתה איתו, כתם אבק! '
"האם לא היית זורק את עצמך למטה ולחרוק שיניים ומקלל את השד שדיבר כך? או שחווית פעם רגע אדיר בו היית עונה לו: 'אתה אל ומעולם לא שמעתי שום דבר אלוהי יותר'. אם מחשבה זו תשתלט עלייך, היא תשנה אותך כמו שאתה או אולי תמעך אותך. השאלה בכל דבר ודבר, 'האם אתה רוצה את זה פעם נוספת ואינספור פעמים נוספות?' ישכב על מעשיך כמשקל הגדול ביותר. או עד כמה היית מסוגל להיות טוב לעצמך ולחיים? "
ניטשה הפך את רעיון החזרה הנצחית לאחד המושגים החוזרים (סטגדיש!) של יצירתו הבאה, כה אמר זרתוסטרה זרתוסטרה, הדמות דמוית הנביא שמכריזה על משנתו של ניטשה בכרך זה, נרתעת תחילה מלנסח את הרעיון, אפילו לעצמו. בסופו של דבר, עם זאת, הוא מכריז כי הישנות נצחית היא אמת משמחת, כזו שצריכה להיות מאומצת על ידי כל מי שחי את החיים במלואם.
אולם לאחר כה אמר זרתוסטרה לא חזר עוד ניטשה אל רעיון החזרה הנצחית ורוב פרשניו מסכימים כי ניטשה מעולם לא ממש התכוון לרעיון החזרה הנצחית באופן מילולי אלא כמעין ניסוי מחשבה, מבחן של יחס האדם לחיים.