העולם עוד לא ממש הספיק להתאושש ולעכל את תוצאות המהפכות התעשייתיות הראשונות והנה בשנים האחרונות ישנו שיח הולך ומתרחב אודות "המהפכה התעשייתית הרביעית".
את המונח "המהפכה התעשייתית הרביעית" טבע קלאוס שווב, מייסד הפורום הכלכלי העולמי ופרופ' למדיניות עסקית, כדי לציין את המעבר ההולך ומתעצם של כלל הפעילות האנושית למרחבים מבוססי טכנולוגיה. לפי שווב כבר לא מדובר רק בכניסתו של האינטרנט ובעובדה הכבר מובנת מאליה שאנחנו יכולים לקבל כל מידע או תוכן שנרצה ולתקשר עם כל מקום בעולם, אלא בכניסה של הטכנולוגיה הוירטואלית לכל תחומי החיים שלנו שלמעשה יהפכו לבלתי נפרדים ממנה. תוכניות עתידיות כמו "האינטרנט של הדברים" שיחבר את כל מכשיר בחיים שלכם לכל מכשיר אחר עלי אדמות או אלגוריתמים שידעו לאבחן אצלכם מצבים רפואיים על בסיס דפוסי החיפוש שלכם באינטרנט.
יש מי שרואה במהפכה התעשייתית הרביעית כהארכה של המהפכה השלישית המכונה גם "המהפכה הדיגטילית", אך יש כאלו הסבורים כי מדובר המגמות מובילות בסופו של דבר אל שלב חדש לגמרי בהיסטוריה האנושית עוד בתוך המאה ה-21, שלב חדש שישנה את האופן שבו החברות שלנו בנויות, הפוליטיקה שלנו מתנהלת, הכלכלה מתפקדת ובני אדם מתקיימים, כפי שעשתה המהפכה התעשייתית בכל גלגוליה עד כה.
אם המהפכה התעשייתית הראשונה התבססה על הכוח של מנוע הקיטור, המהפכה התעשייתית הרביעית תתבסס על מחשבי קוואנטים בעוצמה אדירה וננוטכנולוגיה כמו רובוטים היכולים להכנס אל מחזור הדם האנושי. במצב כזה קצב גידול הידע רק ילך ויגדל ובמהרה יהיו מחשבים אינטליגנטיים מספיק בכדי להשתמש במידע הזה באופן שאף בן אנוש לא מסוגל. מחשבים ירפאו מחלות ויבצעו פרויקטים הנדסיים ויטיסו בעצמם אנשים לחלל.
מה זה אומר על גורלם של בני אדם במהפכה התעשייתית הרביעית? שאלה טובה. אחת ההשלכות שכבר כעת מתחילים לדבר עליה, גם מבחינה פוליטית, היא ההכרה בכך שחיי אנוש מלאים ובעיקר חופשיים תלויים בחיבור לאינטרנט. במילים אחרות, ישנה תביעה הולכת ומתחזקת להכרה בנגישות לאינטרנט מהיר כזכות יסוד אנושית.