משברים כלכליים הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה ואולי גם חלק בלתי מתהליך הצמיחה וההתפתחות הכלכלית. הרבה לפני 2008, כבר ב-33 לספירה, מתועד מקרה בו בנקים רומאיים הוציאו יותר מידי הלוואות ללא בטחונות מה שהוביל בסופו של דבר לקריסת מחירי נדל"ן ומחסור קשה באשראי במשק. במקרים רבים משברים אלו הם תוצאה של התנהגות רשלנית, פזיזה או חמדנות של אנשים בעלי השפעה שגרמו לשווקים לצאת מאיזון, אך גם אלו נראים לעיתים כמעגל אנושי חוזר על עצמו של תאווה וריסון עצמי. בניסיון ללמוד משהו על מה שמוביל אותנו מידי כמה שנים אל התמונות של ברוקרים אחוזי פאניקה מול מסכים אדומים בבורסה, אספנו לכם חמישה מהמשברים הכלכליים הגדולים בהיסטוריה.
1. המשבר הכללי של המאה ה-17
ישנה מחלוקת בין היסטוריונים לגבי מימדיו של המשבר הכלכלי שליווה את אירופה לאורך מרבית המאה ה-17, אולם רבים מסכימים כי המעבר של היבשת מחברה וכלכלה פיאודלית לחברה מתועשת לא היה מעבר חלק אלא למעשה משבר מתמשך שגזר על מליונים מציאות חומרית קשה ואף מוות לאורך עשרות שנים. זו הייתה תקופה רוויה משברים פוליטיים ומתיחויות דתיות ויש אף הטוענים כי שינויים אקלימיים הנקראים "עידן הקרח הקטן" הוסיפו לחץ כלכלי על חברה שברירית. זו הייתה תקופה מעצבת באירופה שהביאה עימה את הפילוסופיה החדשה, את הבארוק ובסופו של דבר עיצבה את המודרניות.
2. בועת הים הדרומי
בועת הים הדרומי התפתחה בעשור השני של המאה ה-18 כאשר "חברת הים הדרומי" נוסדה על מנת לפתור את בעית החוב העצום שצברה בריטניה במלחמותיה עם ספרד. הרעיון היה פשוט ומטומטם: החברה תקבל על עצמה את החוב של כל נושי הממלכה יחד עם מונופול על מסחר עם אמריקה הלטינית ובכך תשיב לכולם את כספם ותפטור את המדינה מצרותיה. בפועל החברה ביצעה מעט מאוד מסחר בגלל המשך העימות הימי עם ספרד, אך בניסיון לגרום לעסק הפיצה הנהלת החברה שמועות על הצלחה מסחררת שדחפה את מניית החברה לגידול של מאות אחוזים כאשר בפועל רווחיה היו נמוכים מאוד. הבועה התנפחה והתנפחה עד שהגיעה לגורלה הבלתי נמנע והתפוצצה ב-1720 תוך שהיא יוצרת משבר כלכלי חריף.
3. יום שני השחור
ביום שני ה-19 באוקטובר 1987 צלל מדד הדאו-ג'ונס בכ-22% וה-S&P500 צנח ב- 18% במה שהיה לנפילה החדה ביותר בבורסה האמריקאית מאז מלחמת העולם הראשונה. במקומות אחרים צללו הבורסות בכמעט חמישים אחוז. והדבר הכי משונה: לאף אחד אין מושג למה זה קרה והנפילה החד-פעמית הזו בשווקים לא הובילה למשבר כלכלי מתמשך ולמיתון. יום שני השחור יכול להיות מוסבר כהתקף פאניקה של השווקים ואפקט דומינו של שווקים שיורדים (או עולים) על סמך מומנטום פנימי בלבד וללא אחיזה במציאות כלכלית. יום שני השחור הוא למעשה לא משבר כלכלי אלא רק קריסה נקודתית, אך התקף הלב שהוא עשה לאנשי וול-סטריט קונה לו את מקומה ברשימה הזו.
4. שגעון הצבעונים
שגעון הצבעונים שהיכה בהולנד באמצע המאה ה-17 הוא הדוגמא הקלאסית ביותר לבועה כלכלית. הצבעונים זה עתה הגיעו להולנד והפכו לשגעון מקומי. מאחר ולפקעת הצבעוני לוקח כמה שנים להבשיל לפרח ונוצר שוק עתידי של צבעונים שמחיריהם הלכו ותפחו ככל שיותר ויותר הולנדים שיוועו לשים את ידם על הפרח שערכו האמיר. בעלי אינטרסים האיצו בצורה מלאכותית את מחיר הפרחים והמצב הגיע לכדי מחיר בשיעור עשר שנות משכורת של אדם ממוצע כדי לקנות את הפרח. גם בועת הצבעונים התפוצצה בקול גדול, צניחה חדה במחיר הצבעונים ומשבר כלכלי שבא בעקבותיה.
עומדים בתור למזון בזמן השפל הגדול5. השפל הגדול של 1929
ב-24 באוקטובר 1929 צנחה הבורסה בניו-יורק וסימנה את ראשיתו של העשור הקשה ביותר בהיסטוריה של הכלכלה העולמית. השוק האמריקאי שגאה מראשית שנות העשרים החל להתאפיין באינפלציה גבוהה ובבועת אשראי שהביאה בסופו של דבר לקריסה ולמיתון קשה. השפל הגדול היה כל כך עמוק וכל כך מתמשך עד שהוא ערער את יציבותן של מדינות בכל העולם ותרם לא מעט גם לעליית הנאצים לשלטון.
6. המשבר הכלכלי העולמי של 2008
המשבר שאת שייריו אנחנו עדיין מרגישים נחשב כאחד מהקשים בהיסטוריה הכלכלית. בועת נדל"ן יחד עם מדיניות מתירנית וחסרת בלמים בשוק ההלוואות התפוצצו והובילו למחסור באשראי שאיים לחנוק את הכלכלה העולמית. המשבר הכלכלי העולמי הדגים בצורה חסרת תקדים את האופן שבו כלכלות העולם קשורות זו בזו כאשר מה שהחל במחירי בתים בארה"ב סופו שהשפיע על הכלכלה בכל נקודה על גבי הגלובוס.
מה באמת המקור הראשוני למשברים, מהפכות או תופעות הטבע?
כיום, חסרה לנו היכולת לקשר בין מי שאנחנו , המחשבות, הכוונות, הרצונות שלנו. לבין התופעות שמתרחשות בטבע.
אם היית שואל מישהו לפני 500 שנה לגבי המושג "עולם גלובלי", היו תופסים אותך כהזוי.
כיום, אחרי שהבנו שהעולם שלנו הינו כפר גלובלי, שקיים אפקט פרפר, שיש כזה דבר חכמת ההמונים.
מה יהיה הגילוי הבא, ועד כמה משמעותי הוא יהיה?
מה שעדיין לא גילינו זה שקיימים חוקים שאיננו מסוגלים לתפוס בחושים הקיימים. קיים קשר בין הכוונות והמחשבות שלנו, לבין התופעות שמתרחשות בעולם.
עוד מישהו שמתיימר לתפוס את עצמו כחוקר? אולי פילוסוף שמדבר על דברים מופשטים כאילו היו ממשיים, כאילו היו תקפים ואובייטיבים, כאילו יש להם סימוכין ויכולת בדיקה עצמית ?
אנחנו נגלה שהמעבדה המתוחכמת ביותר, אינה נמצאת מחוצה לנו. המעבדה הזו היא אנחנו!!!
אנחנו אלה שצריכים להשתנות, צריכים לפתח חוש נוסף לאלו הקיימים.
אנחנו קיימים בתוך מערכת של חוקים. חלקם גלוייים וחלקם ניסתרים.
כמה זמן ייקח עד שנגלה את השיטה להכרת רובד נוסף של מציאותנו?
כל חכמה, סופה להתגלות. כי כן הם מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשים הם אלה אשר ידחפו את האנושות. הייסורים, הסבל, הרגשת הרע, יגרמו לאנושות לחשוב על פתרונות חדשים ויצירתיים ואף לקבל תובנות חדשות. ורק זו אשר מצד אחד תעורר את ההתנגדות הרבה ביותר ומצד שני תצליח לאמת ו"להביא הוכחות" , היא זו שתוכל לקרוא לעצמה – פרדיגמה של ממש.