תשאול \ שאילת שאלות בעבודה סוציאלית – סיכום

Trevithick, P. (2000). Social work skills. Practice Handbook. Barshire: Open Universty Press

תשאול\ שאילת שאלות

איסוף מידעחשיבות איסוף המידע שזוהי אחת המיומנויות בעו"ס – המוקד הוא על היוזמה, הנחישות, והאומץ שזה דורש מאתנו.

איסוף המידע יעזור לנו:

  1. בתהליך ההערכה:זה יכול לפעמים להיות כרוך "בפריצה לשטחים שאחרים לא רוצים שנחקור". קשה לפעמים לעקוף את המחסומים שנוצרו, לשם כך נדרשת מיומנות, החלטיות ואומץ. להיות סקרן וחקירה טבעית היא הכרחית.
  2. בקבלת החלטות:היסודיות שלנו יכולה לעשות את ההבדל בין החלטה מבוססת היטב ואחת שאינה מבוססת.
  3. בהתערבות עצמה: לשאול שאלות טובות היא תכונה חיונית במיומנות איסוף המידע, אך גם היא חשובה כדי לתכנן איך הכי טוב לגשת למשימה או להתערבות. אנחנו צריכים לשאוף לקבל את המידע הרחב ביותר ככל האפשר.

 

לשאול שאלות טובות:

  1. לשאול שאלות בטווח רחב
  2. השאלות צריכות להיות מוארות ועוזרות
  3. שנרצה לדעת את התשובה:הכי חשוב בשאילת שאלה זה שנרצה לדעת מה התשובה. אולי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לשאול שאלות אבל רובינו מגיעים עם דפוס מוכן שאולי איננו כלל מודעים אליו. חלק מהדפוסים יכולים להיות טובים אבל רבים יכולים להיות לא מועילים כמו "לשים לבנאדם מילים בפה שלו".

7 טעויות נפוצות כששואלים שאלות:

1.שואל שאלות מובילות

  1. לשאול שאלות בזמן הלא נכון (הם משמשים הסחות דעת או הפרעות)
  2. שואל שאלות סגורות (כן או לא) כאשר יותר יש רצון ביותר מידע
  3. לשאול שאלות לא רלוונטיות (בידיעה שהתשובה לא תהיה מועילה)
  4. שואל יותר מאשר שאלה אחת בכל פעם
  5. שואל שאלות מסובכות
  6. שואל אדם מדוע משהו קורה עם ההנחה שהוא יודע את התשובה.

 

שאלות פתוחות

יתרונות של השאלות הפתוחות:

  1. נותנות חופש למטופל:שהן נותנות חופש לאדם לבחור מה לענות במילים שלהם ובזמן שלהם.
  2. בחירה לא לדבר על נושא מסויים: בעזרתן, המטופלים יכולים לבחור להתעלם מנושאים מסוימים.
  3. בכוחן ליצורמודעות עצמית והתבוננות עצמית.
  4. יוצרות העצמה: הן יכולות לפעול כפעולה מזרזת שמחזירה את האנשים למחשבה שלהם וידע שלהם.

למרות זאת, השאלות הפתוחות לא מתאימות תמיד:

  1. מבחינת השלב בטיפול:כדי להשיג יתרונות מההתבוננות והחקירה העצמית יש צורך בזמן מספק לכך. שאלות פתוחות צריכות להיות חלק משמעותי מהפגישות האשונות. למרות שגישה זו יכולה להיות לא נכונה עבור אנשים שאין להם עדיין דעה או חשיבה רגשית מגובשת.
  2. חרדה וחשש מהרצון לעמוד בציפיות המטפל: יש אנשים שירגישו חרדים או במתח מכך שהמטפל מנסה לנחש את התגובה שלו. "קריאת מחשבות" מסוג זה יכולה לבוא במטרה אחרת לגמרי ממה שניסינו להשיג במפגש.
  3. קושי לנסח מחשבה במילים:יש אנשים שקשה להם עם שאלות פתחות כי אין להם עדיין את המילים להסביר מה קרה להם.
  4. חשש משיפוטיות:הרבה פעמים יש חשש לצאת טיפש או להיות בעמדה של "נשפט".

בכדי להתגבר על מכשולים אלו:

  1. על השאלות להיות ישירות ויש להציג מה המטרה של השאלה מה אנחנו מנסים להשיג, ועלינו להבין מה הסיטואציה של הבנאדם לפני שאנחנו מקבלים החלטה.
  2. לשאול טווח רחב של שאלות פתוחות וסגורות–מיומנות זו צריכה לקחת בחשבון שצריך לשלב בין שאלות פתוחות וסגורות ולשנות במידת הצורך כדי לגרום לאנשים לספר את סיפורם ולאחד את רגשותיהם תחת תמונה אחת בחופשיות לפי רצונם.
  3. לעצור כשצריך: כאשר אנשים נראים נסערים והגנתיים, האפשרות היחידה היא לעצור את הראיון או להסביר ביתר פירוט מדוע חשוב לנו לשאול את השאלות הללו.

בנקודה זו, ובנקודות אחרות בראיונות, חשוב להודיע לאנשים על זכויותיהם ועל מדיניות הסוכנות ביחס מידע שנרשם עליהם או על בני משפחה אחרים. לדוגמה, 'יש לי מידע על עבירה (מראה עותק) אבל אני רוצה שתספר לי מה קרה –בעצמך מילים שלך.

 

שאלות סגורות

שאלות אלו שימושיות במקרים רבים:

  1. לאסוף מידע יבש:לעתים קרובות ניתן לשאול שאלות סגורות שואלים על שם האדם , כתובתו, גילו וכן הלאה.
  2. כמנסים לאסוף מידע עובדתי או מפורט: צורה זו של שאילה היא שימושית כאשר מנסים לעורר מידע עובדתי או מפורט
  3. כשהזמן מוגבל.
  4. להישאר ממוקד:זה יכול לשמש גם כדי לשמור את הראיון ממוקד
  5. שרוצים שהמטופל להיפתח אזורים חדשים
  6. כדי לשנות את כיוון הריאיון – כדי לכוון את הריאיון הרחק או לקראת נושאים רגישים או רגשיים, להאט ראיון,
  7. כדי לכסות על פרטים חסרים.

חסרונות השאלות הסגורות:

  1. אחריות רבה מידי למראיין: זה נותן יותר אחריות למראיין, אשר חייב לבחור ולנסח שאלות רלוונטיות, להקשיב לתשובות ועל ידי כך לחשוב על שאלות הבאות כדי שיזרמו באופן טבעי.
  2. דורש ריכוז רב: זה יכול לדרוש הרבה ריכוז וזו סיבה אחת למה הריאיון יכול להיות כל כך מעייף.
  3. יכולות לגרום להרגשה של חקירה.
  4. החיסרון העיקרי: בעת שימוש בשאלות סגורות הוא שהם עשויות לנווט את הריאיון בכיוון הלא נכון או עלול להיות ממוקד מידי.
  5. יכולה להוביל תחושה של תסכול מצד המרואיין:שיכול להרגיש זאת כי חוויותיהם מתעלמות\מסווגות בקטגוריות סגורות ומסוימות.
  6. יוצרות תחושות של דיכוי בכך שמרמזות שאנשים אינם זהים:לפעמים מניחים כי שאלות פתוחות מתאימות לגישה של נגד דיכוי ונגד אפלייה יותר מאשר שאלות סגורות. זה מרמז כי כל האנשים אינם זהים וכי לא ניתן לנהל את הראיונות והשאלות באותו אופן.

שאלות משולבות

  • חיסרון:ברוב המקרים אין זה טוב לשאול שאלות משולבות, בייחוד כאשר נדרש הרבה מידע עובדתי.
  • יתרון: שאלות משולבות עשויות להיות הכרחיות כדי למנוע ראיון להיות כמו "חקירה".

לדוגמה:במקום לשאול "האם אתה על תרופות?", טוב יותר לשאול משולבת 'אם אתה על תרופות, אתה יכול להגיד לי מה אתה לוקח?'

 

איסוף מידע בסיסי: כשמנסים לאסוף מידע חשוב:

  1. בחירה של מילים
  2. טונציה (טון)
  3. עיתוי
  4. חשוב לומר מדוע המידע אנו שואלים
  5. חשוב לומר למי תיהיה גישה למידע.

סוגי שאלות

שאלות "מה":

8יתרונות:

  1. שימושיות בטיפול משפחתי ובטיפול קצר מועד
  2. אוטונומיה למראויין:היתרון העיקרי של שיטה זו הוא שזה די ייחודי במונחים של מה מהווה את "מה" משתמע בשאלה, ובכך משאירים את המרואיין חופשי להגדיר לעצמם את הנושאים או החששות.
    1. לדוגמא:שאלה מעורפלת ורחבה כמו "מה קורה?", מאפשרת לאדם להחליט מה הוא רואה כ'קורה'.
  3. יכולות להביא למקומות לא צפויים:זה יכול לכלול כל דבר ולקחת אותנו למקומות בלתי צפויים.
  4. מאפשרות לזהות הבדלים בין המטפל למטופל וכך לגשר על הפער: לראות אם יש הבדלים בצורת רעיונות בנינו לבין המטופל, ואם יש הבדלים ניתן לחקור אותם, וכך ניתן לגשר עליהם ולהגיע למטרה משותפת.
  5. דגש על ההווה: ולא את העבר–אבל עם זאת הוא לא חוסם הזדמנות לשאול שאלות נוספת לגבי העבר.
  6. שאלות קלות להסתגלות: במיוחד כאשר רוצים לחקור נושאים רחבים או כדי להבין פקטורים מרכזיים בבעיה.
  7. מסירות אשמה אך מגבירות אחריות:זה מדגיש את הפרספקטיבה שאדם אינו אשם בבעיותיו למרות שכבני אדם אנחנו תמיד אחראיים על מעשינו. לפעמים הן יכולות להתפרש כמו האשמה, אם כי אפשר להתגבר על כך באמצעות טון רגיש ואכפתי.
  8. יכולות להתאים בסיטואציות רבות:כמו "מה קורה"? "מה לדעתך גורם לבעיה הזו"? "מה צריך כדי להביא לשינוי או לפתרון לבעיה הזאת? "מה החלק של המשפחה או הסביבה בבעיה".

 

שאלות ה"למה"

3 חסרונות:

  1. הן עשויות להתפרש כמאשימות וסמכותיות:השאלה מעלה את האסוציאציה שאנשים צריכים להסביר את התנהגותם, לכן מומלץ לשאול שאלות אלו על ידי ניסוח מתחשב, מלווה בשימוש מיומן של צליל ועיתוי.
  2. הניסוח עלול לעורר הגנתיות: סוג הניסוח יכול בקלות להוביל אנשים להיות הגנתיים ולכן אם אפשר כדאי להימנע מהן.
  3. שאלות אלו כלפי ילדים נתפסות באופן שלילי:('למה עשית / גנבת / נכשלת את זה?') בדרך כלל אנחנו לא משתמשים בשאלות של "למה" באופן חיובי ('למה עשית את זה כל כך טוב?')

 

שאלות מעגליות

סוג שאלות שפותח בתחום הטיפול המשפחתי:לוקח קצת תרגול להשתמש במיומנות זו אך היא מסייע להעריך את תפקוד המשפחה ואת האינטראקציה על ידי תשאול של בן משפחה אחד על היחסים או ההתנהגות של שני בני משפחה אחרים.

לדוגמא:"כשאשתך אומרת שפיטר בעונש, מה עושה מרי (אחות)? "מרי, כשאמאאומרת לפיטר שהוא בעונש, מה אבא שלך עושה?"

12 יתרונות של השאלות המעגליות:

  1. שיתוף של פרטים רבים מאפשר להבין אינטרקציות מורכבות:בגלל שהשאלות המעגליות הם בשיתוף כל המשפחה ניתן להבין קשרים שלא חשבנו עליהם ולהבין את האינטראקציות.
  2. מחבר את המסגרת של היחיד לסביבותיו: בין הפרט לסביבתו ולפעולות הגומלין בחייו
  3. מדגש על סיבה אישית לדגש על אינטרקציה:מעבר מ-גורם סיבה אינדיבידואלי לפעולת גומלין- מפגין את החשיבות של היחסים
  4. מקום לקולות החבויים: נותנות מקום לקולות שלא נשמעו
  5. יוצרות זיקה למשמעויות האירועים: יוצרות קשרים בין המשמעות של אירועים חשובים
  6. יוצרות חיבור בין ההווה, העבר והעתיד: מאפשרות ליצור קשרים בין ההווה, תקוות העתיד, וסיפורים מהעבר
  7. מטפחות את סקרנות המטפל: מאפשרות לשמור את סקרנותו של המטפל בחיי המטופלים
  8. מטפחות את סקרנות המטופל:עוזרות ללקוח להיות יותר סקרן לגבי חייו
  9. אפשרות להטיל ספק בעמדות:מאפשרות לשני הצדדים לבדוק את ההיפותזות ולהפריך אותן ומשנות את הסיפורים
  10. מרחיבות ידע על ההבדלים:מציגותמידע חדש לגבי ההבדלים
  11. מאפשרות יחסים מחודשים:פותחות מקום לחיבורים חדשים
  12. כבוד ללקוח והכרה בהיותו מומחה:מאפשרות למטפלים לכבד את הלקוח ולהכיר בו כ"מומחה" בחייו.

 

שאלות היפותטיות:

  • 3 יתרונות:
  1. מאפשרות לשקול חלופות: מטרתן לגרום לאנשים לשקול חלופות חדשות על ידי הצגת מצב היפותטי.

דוגמה: "אם היית צריך להתמודד עם סיטואציה כזו, מה היית עושה?" "אם יכולתה לראות את עצמך שנתיים קדימה מה היית רוצה להשיג?"

  1. מציגות את יכולת הדימיון של המטופל:היתרון של גישה זו היא בכך שהיא מאפשרת לנו להבין את עד כמה אפשר לדמיין חיים אחרים – מההחיים עשויים להיות במצב אחר.
  2. מאפשרות התערבות דרך הבנת מצבו הנוכחי:אם אדם אינו מסוגל לדמיין כל דבר אחר, זה עשוי להצביע על המידה שבה הוא מרגיש שקוע או לכוד בתוך המצב הנוכחי שלו. ואז ניתן לדבר על הרגש שלו. אם אדם מסוגל לדמיין משהו שונה, זה יכול לספק כטריגר עבור אפשרויות אחרות לתשאול והתערבות.
  • חשיבות לבחירת המצבים ההיפותטים:עם זאת, המצב היפותטי צריך להיבחר בקפידה ריאליסטית יחסית אם לא היא סתם שאלה שאינה רלוונטית ומתסכלת.

שאלות מעקב–

 6 יתרונות:

  1. אישור ההבנה: מיומנויות זו מתמקדת בהתערבויות שנועדו להבטיח שהבנו את התוכן ואת המשמעות של מהנמסר עד כה.
  2. מעקב על הנאמר:מיומנות זו כוללת ההקשבה בתשומת לב ובאמפתיה כשהלקוח מדבר ביחד עם היכולתלסכם את מה שנאמר.
  3. כלי לשיקוף: המיומנות משלבת האזנה יצירתית עם תגובה לשקף את מה שנאמר.
  4. מאפשרות בהירות למידע:מאפשרות להפוך מידע שגוי להיות בהיר יותר.
‏א.     פרפרזה

‏ב.      הבהרה

‏ג.      סיכום

‏ד.      מתן משוב.

 

  • יוצרות מודעות של המטופל על צורת המחשבה שלו: כשהמטופל יישמע במילים אחרות את מה שהוא אמר ויהיה יותר מודע לדבריו בדרך שתאיר על צורת המחשבה של המטופל, לפעמים אפשר להראות לו אפשרויות חדשות ושונות שיש לבחון.
  1. כוללת 4 מיומנויות שכל אחת מהן מציע דרך להבטיח הבנהולהפגינה:

 

א. פרפראזה

  • ניסוח מחדש של המשפט כך שהמבנה המקורי נשמר אך המשמעות משתנה:בפרפרזה, תמצית הצהרת האדם מוצגת מחדש, אם כי לא בדיוק כהד– עושים סלקציה סלקטיבית של הרעיונות העיקריים עם מילים הדומות לאלה שהשתמש המטופל, אך אינן זהות.
  • מאפשרת
  1. במטרה לוודא את המסר:המטרה העיקרית שלה היא להבטיח ש"תפסנו" את התחושה ואת המשמעות של המסר. לפעמים רק הדרך לדעת זאת היא שנוכל לנסח במילים את המחשבות וההופעות שלנו.
  2. מאפשרות שיקוף והבנה לגבי עמדותינו – השפה השונה בה אנו משתמשים עשויה להעיד על המחשבות הרעות שלנו.
  3. מראה כי שהקשבנו ללקוח:כשעושים זאת אנו מראים שהקשבנו ללקוח
  4. פותחת לו פרספקטיבות חדשות: כשאנו אומרים משהו שמראה באור קצת שונה את מה שאמר המטופל, הוא שומע את ההצהרה שלו ועל ידי כך הוא פותח את המחשבה שלו לפרספקטיבה אחרת.
  • בלא ניסיון, הפרפרזה עשויה להזיק במקרים רבים:
  1. כשהיא נשמעת כחיקוי: פרפרזה אינה זהה לחיקוי, אשר יכול להיות משפיל ויש להימנע ממנו.
  2. מעוררת חוסר ביטחון בקרב הפונים:פרהפרזה לנקודות שכבר הועלו יכול לגרום לאנשים להרגיש כי המילים שלהם אינם מספיקים, או אינם ברורים "מה היה לא בסדר עם הדרך שבה אמרתי את זה?"
  3. עבור בני מיעוט עלולה לערער את שפתם:הדבר נכון במיוחד לגבי בני המיעוט האתני קבוצות ואנשים צעירים, העשויים למצוא בפרפרזה התקפה או ערעור בשפה שלהם.
  4. עלולה לשנות את משמעות הנאמר ולהגדיר את הלקחות בצורה לקויה: סכנה נוספת בפרפראזה היא כי היא עלולה לשנות את המשמעות של מה שנאמר. הסוג הזה יכול להיות מדאיג מאוד כי זה עלול "להגדיר אנשים" על ידי הפיכתם למשהו שהם לא.
  • אף על פי הסכנות– מיומנות חשובה:היכולת להתייחס במדויק או לנסח מחדש את דבריו של אדם אחר היא מיומנות חשובה.

 

ב. הבהרה

  • בשונה מפרפרזה– משתמשים באותם המילים:בהבהרה, לעתים קרובות אנו בוחרים את אותן המילים המשמשות את הפרט, ואילו, בפארפאזה הדגש הוא על לומר במילים שלנו.
  • יתרונות:
  1. מבהירה בלבול ומבטיחה הבנה מדוייקת: הבהרה משמשת למיון הבלבול כדי להבטיח את שיש הבנה מדויקת של מה שמועבר.
  2. נותנת מילים למחשבות ולרגשות מבלי לשנות את המשמעות:משמש גם כדי לתת מילים למחשבות ורגשות בשפה שניתן להבין בקלות ובבירור, אבל בלי "לזייף" ולשנות את המשמעות המקורית.
  3. יכולה לעזור לאדם לזהות, לאשר ולדרג את הבעיות: זה שימושי במיוחד עבור אנשים שיש להם בעיות רבות, וצריכים להתמקד.
  4. משמשת להרחבת הידע וההבנה של הפרט: יכולה לעזור בהרחבת בסיס הידע של הפרט או להעמקת הבנתם כלפי עצמם ואחרים.
  5. מסייעת לבדיקת הנחות, ציפיות והבדלים בין המטפל למטופל: תפקיד נוסף שהבהרה יכול לסייע כדי לבדוק את ההנחות ואת הציפיות שעשויות להיות אצל המרואיין או של המראיין. זה מאפשר לדון בהבדלים וכך לטפל בהם.
  6. מעידה על הקשבה וחשיבות לנאמר: יכולה לחשוף שאנחנו מקשיבים ונותנים חשיבות למה שנאמר. זה יכול להיות במיוחד חשוב עבור אנשים שצמאים לאישור של מחשבותיהם ורגשותיהם
  • 2 סכנות מרכזיות:
  1. יכולה להפריע לזרימה של הראיון.
  2. יכולה ליצור תחושה של ביקורת: בנוסף כמו פרהפראזה היא יכולה לאנשים להרגיש אי נוחות כי זה יכול להרגיש כמו ביקורת נסתרת או לרמוז כי הם מדברים בצורה גרועה.
    • אם חששות אלה מופיעים צריך להתייחס אלינם לפני שממשיכים הלאה בראיון.

 

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות