סיכום מאמר: שפרד \ פרספקטיבה פמיניסטית לעובדים סוציאליים בראיון של התעללות בנשים

Shepard, M. (1991).

פרספקטיבה פמיניסטית לעובדים סוציאליים בראיון של התעללות בנשים

 

מבוא

  • השכיחות של התעללות בנשים היא הגבוהה ביותר מכל צורות האלימות במשפחה.
    • ההערכה היא כי 12 מיליון נשים מוכות בכל שנה. לעובדים סוציאליים כמעט בכל תחום או שירות יש להם נגיעה עם אלימות כלפי נשים. במהלך הראיונות עם נשים פעמים רבות נמצא כי התוצאה של הדיכאון והעצבות נובע גם מתוך המתח של קורבנות רגשית ופיזית.
  • אף על פי שתורת הפרקטיקה החברתית התערבות עם המכה. תחום האלימות במשפחה הוא דינמי ושנוי במחלוקת יש מחלוקת לגבי אופי הגורם להתעללות, וכתוצאה מכך, צורת ההתערבות שצריכה להעישות.
    • מפרספקטיבה פמיניסטית אלימות נגד נשים נתפסת כאמצעי לפיו גברים שומרים על שליטה על נשים בחברה פטריארכלית.
    • סוציולוגים הדגישו אי-שוויון ומחסור מבניים, כמו גם נורמות תרבותיות המקדמות אלימות .
    • אנשי מקצוע בשירותי אנוש נטו להדגיש את הגורמים החברתיים-תרבותיים על ידי התמקדות על תהליכים פסיכולוגיים פנימיים.
    • לעוס"יםחסרים מודלים פרקטיים המאפשרים לשלב אלמנטים חברתיים-תרבותיים עם העיסוק הישיר שלהם.
  • מטרת מאמר זה היא לתאר כמה עקרונות בסיסיים של פרקטיקה שניתן לשלב הלכה למעשה בתחום האלימות, עקרונות אלה משמשים את התערבות התעללות במשפחה על סמך פרויקט DAIPהמשמש מודל ארצית ומדגים את שילוב ההתערבות ברמות השונות מתוף השפעתה של התיאוריה הפמיניסטית. הפרויקט נועד להפחית את התמיכה התרבותית ולהעביר את האחריות מהקורבנות למכים. הפרויקט מתאם ההתערבות של המוסדות החברתיים רבים כדי לספק מענה מקיף קהילה.

שישה עקרונות עבודה

  1. טקטיקות של שליטההעיקרון הראשון הוא שאלימות פיזית היא חלק ממערכת של טקטיקות בכדי לשלוט על הקורבן.
  • התעללות רגשית– נחשבת לצורה הנפוצה ביותר של התעללות וכרוך בהתנהגויות שתוקפות את הערך העצמי של הקורבן. זה טווח רחב החל מדרישות משפילות ועד פעולות משפילות. נשים תיארו את הצורך לאכול מזון מהרצפה או להתבייש מול בני משפחה וחברים. התעללות רגשית יכולה לגרום לכך שהקורבן תרגיש שהיא ראויה להתעללות ואין לה אופציות אחרות. כמה מהנשים חושבות כי סוג זה של התעללות מזיק יותר מהתעללות הגופנית שהם חוו.
  • בידוד= כרוך סוגים רבים של התנהגויות על ידי  הצורך לשלוט ולהגביל את הקשר של הקורבנות עם אנשים אחרים, אשר עשויים לספק לה תמיכה רגשית בכדי להחליש את סמכותו. לכן, המתעלל יכול לפקח על הקורבן לגבי שיחות טלפון, להרחיק את בני המשפחה והחברים, למנוע ממנה יצירת קשר עם גברים אחרים, ולמנוע ממנה להשתתף באירועים חברתיים או פעילויות חינוכיות. התנהגויות אלו מגבירות את תחושת החולשה ומורידות את הביטחון העצמי של הקורבן.
  • הפחדה\איומים- כולל התנהגויות שנועדו להפחיד את הקורבן. מבטים זועמים, טריקה דלתות, חבטות או חפצים מתנפצים, אגרופים על  השולחן, צועקות וכדומה. כאשר יש התעללות פיזית
  • בעבר, התנהגויות אלה מאיימות על הקורבן ומחזקת את השליטה על המכה. הכוונה היא לעשות משהו שיגרום רגשית, כלכלית, או נזק פיזי לקורבן. במאיים יכול כך להרוויח משמורת על הילדים, לפגוע בקורבן או באוהבים, לאיים בהתאבדות, או לחשוף סודות אישיים. איומים חמורים במיוחד כדי שהקורבן יעמוד מול חוסר הוודאות שלה לגבי מתי או אם הם יבוצעו. הנשים הופכות להיות כמעין בנות ערובה לאלימות, שלעתים מסתיימת במוות.
  • באמצעות פריבילגיה גברית– אמונות תרבותיות נותנות תמיכה בשליטה על נשים. סוג זה של התעללות כרוך בהתייחסות הקורבן כמשרתת, קבלת החלטות משפחתיות ללא התייעצות איתה וסירוב לעזור בעבודות הבית או בטיפול בילדים. נמצא כי המכות לפעמים באות בתור עונש  לפגם של הנשים בכך שהן לא טובות בבישול, לא "טובות מספיק" מינית, לא יודעת מתי להיות בשקט, ולא יודעת להיות נאמנה. התלונות הועלו כצדקות להתעללות ב -78% מהמקרים אצל גברים במחקר.
  • התעללות כלכלית– כוללת התנהגויות המונעות או מאיימות מיכולתו של הקורבן להשיג או לשמור על ביטחון כלכלי או שימוש באיום או בהתעללות הגופנית מאפשר למתלונן לאכוף את דרישותיו באשר לאי השתתפותו של הקורבן ככוח עבודה או בעצמאותו. המכה עלול לאסור את אלה באמצעות דרישות או איומים או על  ידי השפלה כלפי היכולות שלה. יש גברים שיכולים להפריע לנשים שלהן מתי הנשים נמצאות בעבודה.
  • התעללות מינית–  אילוץ הקורבן לקיים יחסי מין נגד רצונה או כפייה באמצעות התעללות רגשית, איומים, או הפחדה של מעשים מיניים. זה גם כולל את ההתייחסות אל האישה כאל אובייקט מיני. ההתעללות נועדה להשפיל את הקורבן ולחזק את רגשותיה וחוסר האונים שלה.
  • התעללות פיזית– שומרת ומתחזקת את ההתנהגויות המתעללות האלה. אם הקורבן הותקף פיזית בעבר, התנהגויות אלה ייראו לה יותר מפחידות וכמגבירות את השליטה של המכה. התעללות פיזית כוללת דחיפה, דחיפה, סטירה, חנק,חבטות, מכות, והתנהגויות רבות אחרות הקשורות בכוח פיזי. בסקירת הקורבנות, נמצא כי צורות אחרות של התנהגות פוגעת או שולטת נעשים בו זמנית עם התעללות פיזית.
  • נשים במצבים פוגעים לעתים קרובות זקוקים לעזרה כדי לזהות את מלוא טווח של התנהגויות שליטה הם חוות. גברים שמכים בדרך כלל יכחישו שהם משתמשים התנהגויות אלה או ינסו להצדיק אותם בדרך כלשהי.

 

  1. כוונה-העיקרון השני הוא כי התנהגויות פוגעות מכוונות ולאתוצאה של זעם בלתי נשלט או דחף.
  • מטרת ההתנהגות המתעללתהיא לכפות את רצונו על האחר.
  • תוכניות רבות ניסו את השורשיםשל כעס הרצון להשתלט ולשלוט. אחריות אישיתעבור התנהגות אלימה הוא מדולל כאשר מתרגלים לתמוך המשותף.

לדוגמה,גבר תיאראיך דחף את בת זוגו אל הקיר ודפק על הקירמשני עברי ראשה. הוא רצה להימנע מנזק פיסי גלוי,אבל התכוון שהיא בבירור תבין את המסר ההפחדה שלו.

 

  1. רגשותהעיקרון השלישי הוא כי רגשות של כעס, תסכול, עוינות, וחוסר ביטחון הם לא הסיבות הגורמות לאדם להיות אלים.
  • גברים רבים בעלי קושי בהתמודדות עם רגשות חזקים, אבל הקושי הזה לא תירוץ על מנת לסלוח על השימוש באלימות.
  • עמדות נוקשות לגבי תפקידי מין שמגדירים מי הוא ומי הוא חושב שהיא צריכה להיות, לעתים קרובות תורמים לרגשות אלו.
  • גברים לעתים קרובות זקוקים לעזרה בזיהוי ולמידה של רגשות וצריכים להביע את רגשותיהם משום שהם אימצו עמדה של התפקיד הגברי המסורתי שמגבילים את הצמיחה הרגשית. נשים לא צריכות להיות אחראיות לרווחתם הרגשית של בני זוגם.
  1. מזעור, הכחשה והאשמההעיקרון הרביעי הוא צמצום, הכחשה והאשמה של אחרים שכן מעשי האלימות הם ניסיון להימנע מאחריות על התנהגות.
  • לעתים קרובות מטילים את האשמה על קורבנותיהם בהתגרות. הם יכולים לשכנע אפילו מטפלים מנוסים כי הם הקורבן ה"אמיתי" במצב. לכן, זה חשוב לחפש מקורות מידע אחרים. לדוגמה סקירת המשטרה, הדו"ח יכול לחשוף ראיות ברורות של תקיפה. כמו כן שיח עם הקורבן או עו"ד יכול לספק פרספקטיבה מאוזנת יותר.
  • עובדים סוציאליים שעובדים עם אלימות חייבים תמיד ליצור קשר עם קרוביהם של בקורבנות כדי להתגבר על המזעור, על האשמה וההכחשה שהן חוו.
  • גברים מכים רבים מאמינים כי ישנם כמה מצבים אשר הם מוצדקים באמת להכות את נשותיהם, במיוחד אם הן חושבים שנשותיהם בגדו או בזבזו משאבים פיננסיים. העובדים הסוציאליים חייבים לקרוא תיגר על האמונה הבסיסית על כך "שהאישה שלי היא רכוש שלי" ולהדגיש את העובדה שאין הצדקה לאלימות. על מנת לבטל את התחושה של האישה כי "זה הגיע לה".
  1. השפעות שליליותהעיקרון החמישי הוא שלמרות השימוש בטקטיקות פוגעות לעיתים קרובות המתעלל מקבל מה שהוא רוצה, יש לו השפעות שליליות עליו, הוא פוגע באשה, בילדיו, וביחסיו עם בני משפחה וחברים. גברים מתעללים לעתים קרובות לא רואים את התוצאות האמיתיות של ההתנהגות שלהם. בקבוצות, כמה גברים שאלו למה הם צריכים לטרוח לשנות אם ההתנהגות שהרי היא נותנת להם מה שהן רוצים. למרות שאולי רבים לא  לראות מדוע רצוי לוותר על התנהגות אלימה, אחרים יכולים להבין את ההשפעות השליליות של חוסר אינטימיות וכבוד במערכות היחסים שלהם. נשים אשר היו מוכות זקוקות לעזרה ותמיכה בבדיקת השפעות ארוכות טווח של התעללות על ילדיהם.
  2. יחסים לא אלימיםהעיקרון הסופי הוא שניתן להשיג יחסים לא אלימים המבוססים על שוויון. יחסים אלה הם שותפויות הכרוכות בקבלת החלטות משותפות וכבוד הדדי. גברים חייבים להיות מוכנים ללמוד מיומנויות חדשות במשא ומתן ושיתוף פעולה כדי להשיג יחסים כאלה. יש לשים לב לאנשים שעברו התעללות שייתכן שיחלוף זמן רב עד שייווצר אמון.

 

סיכום: הבעיה של התעללות בנשים מאתגרת את העובדים הסוציאליים לבחון אמונות  על מהות היחסים בין נשים לגברים ועל המבנה של החברה שלנו. בהסתמך על יכולתנו לנתח את האינטראקציות המורכבותבין הפרט לסביבה, עלינו לפתח אסטרטגיות התערבות מעבר להביט פסיכולוגי צר או מבנים בינאישיים הכוללים גורמים חברתיים ותרבותיים. על ידי שילוב עקרונות הפמיניזם (שבמאמר) במתן שירותים ישירים, אנחנו יכולים להתחיל להתעמת גם עם דיכוי חברתי.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: