מחלוקות בנוגע לחוק השבות – סיכום

חוק השבות במדינת ישראל מעלה מספר שאלות ומחלוקות ציבוריות שהגיעו גם לפתחו של בית המשפט:

הגדרת מיהו יהודי

מדינת ישראל התמודדה במהלך השנים עם השאלה מהי הגדרתו המדויקת של יהודי (סוגית מיהו יהודי) הזכאי לעלייה לארץ מתוקף חוק השבות. בתיקון לחקיקה שבוצע בשנת 1970 נקבע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". החוק אינו מגדיר מהו הגיור המאפשר הגדרה כיהודי לצורך החוק )גיור אורתודוכסי /רפורמי/קונסרבטיבי( והנושא נתון למחלוקת ציבורית רבת שנים. תיקון נוסף שנקבע בחוק מקנה זכות עלייה גם לבן
זוגו של היהודי, לילדיו, לנכדיו ולבני זוגם.

התיקונים לחקיקת חוק השבות נעשו בעקבות 2 בג"צים מרכזיים:

בג"ץ האח דניאל: אוסוולד רופאייזן (האח דניאל) נולד בפולין להורים יהודיים. בתקופת השואה הציל יהודים ונאלץ להמלט מהגרמנים למנזר בו המיר את דתו והפך לכומר. עם עלייתו לארץ ב-1958 ביקש ממשרד הפנים להכיר בו כיהודי ולהעניק לו אזרחות ישראלית על פי חוק השבות. בקשתו נפסלה בגלל שהמיר את דתו, והוא עתר לבג"ץ. בעתירתו טען כי הוא מרגיש כבן העם היהודי ויש להכיר בו כיהודי עפ"י לאומיותו, וכן לפי ההלכה הוא יהודי שכן מי שנולד יהודי נשאר יהודי גם אם המיר את דתו. בג"ץ דחה את עתירתו בנימוק שיהודי שהתנצר איננו יכול להקרא יהודי. הותר לו להתאזרח במסלול אחר – מתן פרשנות דתית לחוק השבות.

בג"ץ שליט: רס"ן שליט היה נשוי לאישה סקוטית לא יהודיה שהגדירה עצמה כחסרת דת וסירבה להתגייר.
שליט ביקש לרשום את ילדיו כחסרי דת אך כבני לאום יהודי עקב רצונו לחנך אותם בארץ כיהודים. משרד הפנים
דחה את בקשתו, בנימוק שהאם אינה יהודיה, ולכן עתר לבג"ץ. בג"ץ קיבל את עתירתו בטענה שאין לפרש את
המושג "יהודי" פירוש דתי. בג"ץ הורה למשרד הפנים לרשום בסעיף הלאום בתעודת הזהות "יהודי" כל אדם המצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת – מתן פרשנות לאומית-תרבותית לחוק השבות.

העדפת היהודים בחוק השבות

חוק השבות מעניק העדפה ליהודים בכל הנוגע לעלייה לישראל. קיים ויכוח בין התומכים למתנגדים לחוק:

התומכים בחוק השבות – זהו חוק מבחין:
– מדינת ישראל הוקמה כמדינתו של העם היהודי – כך נקבע בהחלטה 181 של האו"ם ובהכרזה על הקמתה במגילת העצמאות.
– על מנת לממש ולשמר את אופיה היהודי של ישראל יש לשמר בה רוב יהודי. לכן נחקק חוק השבות העושה הבחנה רלוונטית ונותן עדיפות ליהודים.
– מדינות רבות בהתאם למשפט הבינלאומי הרואה בחוקי ההגירה שלהן כמאפיין של ריבונותן, נוקטות בחוק מבחין המקל על בני הלאום שלהן לשוב למולדתם. לדוג' גרמניה מעניקה אזרחות רק למי שאחד מהוריו גרמנים.
– מדינה יכולה להעניק עדיפות לבני לאום מסוים באמצעות מדיניות הגירה, כל עוד איננה שוללת מבני לאום אחר אפשרות להגר אליה – ישראל מאפשרת לבני לאום אחרים לקבל אזרחות באמצעות חוק האזרחות.

המתנגדים לחוק השבות- זהו חוק מפלה:
חוק השבות פוגע בעקרון השוויון כיוון שהוא מעניק עדיפות ליהודים ובני משפחתם על פני מי שאינם יהודים. מדינת ישראל היא קודם כל מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה, ולכן אין מקום לפגועבשוויון ולהגביל את ההגירה לישראל על רקע אתני/לאומי/דתי.

ראו גם: חוק השבות – הגדרה ותוכן

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות