חוקי יסוד – הגדרה: חוקי היסוד מהווים את פרקי החוקה העתידית על פי פשרת הררי. עד כה נחקקו 12 חוקי יסוד בישראל. חוק יסוד הינו שונה מחוק רגיל בצורתו, בתוכן שלו ובמעמדו.
תוכן חוקי היסוד
– מבטא את עקרונות היסוד של מדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית.
– מגדיר את מבנה המשטר, תפקידי רשויות השלטון ויחסי הגומלין ביניהן.
– מגן על זכויות האדם והאזרח.
צורת חוקי היסוד
– בכותרת החוק כתוב – "חוק יסוד".
– שנת החקיקה לא מצויינת – למועד החקיקה אין משמעות, החוק עוסק בנושאים שהם מעל הזמן.
מעמד חוקי היסוד
חלק מחוקי היסוד הינם בעלי 'מעמד-על' )מעל חוקים רגילים(, המתבטא ב-3 מאפיינים:
א. שריון סעיפי החוק- שינוי החוק יכול להעשות אך ורק ברוב מוחלט או רוב מיוחס של חברי כנסת.
ב. פסקת הגבלה- אוסרת לחוקק חוק שיסתור את חוק היסוד, אלא אם החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל, נועד לתכלית ראויה, ופגיעתו היא במידה שאינה עולה על הנדרש.
ג. יציבות – לא ניתן לשינוי בתקנות שעת חירום
ישנה מחלוקת האם חוקי היסוד בישראל בעלי מעמד חוקתי: היות ורוב חוקי היסוד אינם משוריינים וחסרי פסקת הגבלה נראה כי הם חסרי מעמד-על )ניתן לשנות אותם ברוב רגיל, והכנסת רשאית לקבל חוק רגיל המנוגד לחוק יסוד שאף יביא לביטולו(. לכן בעבר סבר בית המשפט שאין להם מעמד חוקתי, אולם ב-1995 שינה את פסיקתו והכריז שיש לחוקי היסוד מעמד של חוקה וזהו המצב המשפטי הנהוג כיום בישראל.
ראו גם: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל
דוגמאות
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
החוק מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל עליהן הוא מגן: הזכות לחיים ושלמות הגוף, הקניין, חרות אישית, חופש תנועה, כבוד ופרטיות. חוק זה לא משוריין, אך יש בו פסקת הגבלה לפיה ניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד רק בתנאי שהוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל, נועד לתכלית ראויה ופגיעתו בזכות מידתית (אינה עולה על הנדרש).
השימוש שעושה בו בית המשפט כבסיס לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית.
חוק יסוד חופש העיסוק
החוק קובע את זכותם של כל אזרח ותושב במדינה לעסוק בכל עיסוק ומקצוע. החוק משוריין כולו – ניתן לשנות אותו רק ע"י חקיקת חוק יסוד חדש ברוב מוחלט.
בחוק יש פסקת הגבלה לפיה ניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד רק בתנאי שהוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל, נועד לתכלית ראויה ופגיעתו בזכות מידתית )אינה עולה על הנדרש(. בחוק יש סעיף התגברות המאפשר לכנסת לחוקק חוק רגיל הסותר חוק יסוד זה לזמן קצוב )5 שנים( גם ללא התקיימות תנאי פסקת ההגבלה, אם החוק התקבל ברוב מוחלט ונאמר בו שהוא תקף על אף האמור בחוק יסוד זה.
השימוש שעושה בו בית המשפט כבסיס לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית.
