מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות – סיכום

מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות

» מגילת העצמאות מצהירה על עקרונות היסוד של המדינה ומבטאת את חזון העם ועיקרי אמונתו.
מגילת העצמאות איננה בעלת מעמד משפטי מחייב או מעמד עליון: היא איננה חוקה או חוק (לא נחקקה ע"י
הכנסת), אולם היא מהווה מקור השראה להתנהלות הרשויות ומקור מרכזי לפרשנות חוקים, כל עוד אין חוק
מפורש הסותר את עקרונותיה (לכל חוק יש עליונות משפטית על פני הכרזת העצמאות, ולכן יש לו עדיפות על פני
הכתוב במגילה).
כלומר, יש לפרש את חוקי המדינה בהתאם לעקרונותיה, כשאין בנושא חוק ברור ומפורש של הכנסת, או
כשהחוק ניתן לפרושים שונים.
» מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות התחזק מאז שנכנס לתוקף תיקון לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד
חופש העיסוק, הקובע ש"זכויות היסוד של האדם בישראל… יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת
ישראל". אולם לפי הגישה הרווחת, נותר מעמדה כמקור לפרשנות חוקים בלבד.

דוגמאות למעמדה של מגילת העצמאות בישראל:

הכרזת העצמאות כמנחה את הרשות השופטת:
בג"ץ לאה שקדיאל נגד שר הדתות: הגב' שקדיאל עתרה לבג"ץ נגד שר הדתות, לאחר שסירב לאשר את חברותה במועצה הדתית של ירוחם עקב היותה אישה, למרות שנבחרה בבחירות חוקיות. בג"ץ קיבל את עתירתה וקבע שאי בחירתה נבע מאפליה פסולה מטעמי מין, ועל כן סותר את הכתוב בהכרזת העצמאות, שבה נאמר כי: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

 

הרשות השופטת פועלת עפ"י חוק מפורש:
בג"ץ רוגוז'ינסקי נגד מדינת ישראל: שני זוגות יהודים סירבו מטעמי דת ומצפון להנשא עפ"י חוק בתי דין רבניים המורה על נישואין עפ"י ההלכה. בסירובם התבססו על הכרזת העצמאות- "מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון…" השופט דחה את עתירתם בטענה שקיים חוק מפורש של הכנסת ויש לנהוג לפיו למרות שהוא מנוגד לעקרונות מגילת העצמאות.

 

הכרזת העצמאות כמנחה את הרשות המחוקקת:
חוקים שנחקקו ברוח העקרונות של הכרזת העצמאות: חוק השבות קובע: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה
ולקבל תעודת עולה". החוק מתבסס על הכתוב בהכרזת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית
ולקיבוץ גלויות". חוקים נוספים: חוק השמירה על המקומות הקדושים, חוק שווי זכויות האישה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

 

הכרזת העצמאות כמנחה את הרשות המבצעת:
ב-2005 היועץ המשפטי לממשלה הורה למשרד הבינוי והשיכון להימנע מאפלייה בין אזרח יהודי לבין אזרח שאינו יהודי בנושא מכירת/החכרת דירות, וזאת בהסתמך על הכתוב בהכרזת העצמאות: מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

ראו גם: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות