הסכם הסטטוס קוו בישראל – סיכום באזרחות

הסכם הסטטוס קוו הוא הסדר המתבסס על מכתב הצהרת הכוונות שנשלח בשנת 1947 מהנהלת הסוכנות היהודית ע"י דוד בן גוריון למפלגה החרדית אגודת ישראל. הסכם זה קבע, כי מעמדה של הדת במדינת ישראל יוסדר בהתאם למתכונת שהייתה נהוגה בישוב היהודי בתקופת המנדט בארץ ישראל. מטרת הסכם הסטטוס-קוו היתה הכרעת מחלוקות בנושאי דת ומדינה והנחיית יחסי דתיים וחילוניים, על מנת להשיג שיתוף פעולה בהקמת המדינה ולאפשר חיים משותפים בה. בהתאם לכך, בהסכם נקבע, כי במדינה החדשה ישמר המצב הקיים ב- 5 נושאי דת ומדינה מרכזיים:
1 .אישות – נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה. לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית לדון
בענייני אישות )חוק שיפוט בתי דין רבניים).
2 .שבת – הגדרת השבת כיום המנוחה הרשמי ליהודים במדינת ישראל. השבת תשמר במקומות ציבוריים.
דוגמאות: אי קיום תחבורה ציבורית בשבת, איסור עבודה בשבת במוסדות הממלכתיים ובקרב יהודים ככלל
(חוק שעות עבודה ומנוחה).
3 .כשרות – שמירת כשרות במטבחי המוסדות הממלכתיים (פקודת מאכל כשר לחיילים).
4 .חינוך – מתן אוטונומיה לזרם הדתי ולזרם החרדי בתחום החינוך (נשמרו מסגרות חינוך נפרדות לזרמים
השונים ביהדות)(חוק חינוך ממלכתי).

מומלץ לעיין בנוסח מכתב הסטטוס-קוו

(ראו גם: חוקים המאפיינים את ישראל כמדינה יהודית)
רוב ההסכם נקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומו נתונים לאורך כל השנים בויכוח ציבורי

חזרה אל: סיכומים באזרחות לבגרות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות