גבולות הציות לחוק במשטר דמוקרטי – סיכום

עקרון שלטון החוק הוא אחד מאבני יסוד של חברה דמוקרטית והוא אומר שהכל, ללא הקשר למעמד או תפקיד, כפופים לחוק באופן שווה ואסור להם לעבור עליו. עקרון שלטון החוק קובע את גבולות ההתנהגות המותרת בחברה ושומר עליה מפני עבריינות. ישנן מספר סוגי הפרות של שלטון החוק:

עבריינות – הפרת חוק

עבריינות פלילית

עבריינות פלילית הוא כל עבירה על החוק שנועדה לשם מטרות אישיות של העבריין (כמו גניבה, מעילה, אונס, רצח, שוחד וכדומה). ראו סיכום מורחב אודות עבריינות פלילית.

עבריינות שלטונית

עבריינות שלטונית או שחיתות שלטונית היא הפרת חוק ע"י אדם בעל תפקיד ברשויות השלטון, המנצל את סמכותו הציבורית לרעה או משתמש במשאבים של הציבור שלא כדין. הפרת החוק יכולה לנבוע מאינטרס אישי, אינטרס קבוצתי או תפיסה אידיאולוגית. זוהי עבריינות חמורה במיוחד משום שהיא מועלת באמון שנתן הציבור באיש השלטון ופוגעת בכלל. קראו בפוסט אודות מה הבעיה עם שחיתות שלטונית  או בזה האם יותר נשים בשלטון משמע פחות שחיתות שלטונית.

אלימות פוליטית: פעולה כוחנית (פגיעה פיזית או הסתה לאלימות) קיצונית כנגד נציגי השלטון, מוסדות, ארגונים או כל אדם בשל עמדתם הפוליטית. הפעולה נובעת מהרצון לקדם עמדה פוליטית מסוימת, והיא מהווה איום על עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי. ארוע האלימות הפוליטית הקשה ביותר בתולדות המדינה הוא רצח רבין.

עבריינות אידיאולוגית

עבריינות אידאולוגית היא עבירה על החוק שמבצעים יחיד או קבוצה מטעמי תפיסת עולם, מוסר, דת או פוליטיקה. עבריינות פוליטית אינה מיועדת לקדם מטרות אישיות של האדם אלא מטרות שהאדם רואה כמקדשות את האמצעים. עבירות כאלו הן מצד אחד מסוכנות לעקרון שלטון החוק אך מאידך הן יכולות במקרה קיצון להיות המגן של הדמוקרטיה, ראו: מרי אזרחי.

סרבנות – ספק ומחלוקת בנוגע למחויבות לציות לחוק 

סרבנות – הגדרה: אי הסכמה של אזרח למלא את חוקי המדינה מטעמים מצפוניים, אידיאולוגיים או פוליטיים.

סרבנות מטעמי מצפון ואידיאולוגיה: הסרבן מעדיף לפעול עפ"י ערכיו האישיים (אידיאולוגיה, אמונה דתית, מצפון או מוסר) מאשר לחוק הסותר אותם, ולכן מפר את החוק, תוך מוכנות לשאת בעונש על כך. הסרבנות מאיימת על השלטון הדמוקרטי, וקיים ויכוח על הלגיטימיות שלה.
דוגמאות – פציפיסטים המסרבים לשרת בצבא בגלל התנגדותם לפעול באלימות; סירוב לפנות ישובים, סירוב לשלם מיסים בטענה שהממשלה לא מבצעת את מדיניותה כראוי.

פקודה בלתי חוקית: הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך אך סותרת את החוק או הנחיות הצבא או חורגת מסמכות נותן הפקודה. כלומר זוהי פקודה לא חוקית מבחינה משפטית אך אינה מעמידה דילמה מוסרית. במסגרת צבאית חובה על הפקוד לציית לה. אי ציות יגרום להעמדתו לדין. נותן ההוראה נושא באחריות על הפרת החוק, ולאחר ביצוע הפקודה, הפקוד יוכל להתלונן עליו.

פקודה "בלתי חוקית בעליל": הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך וסותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים. אי החוקיות ואי המוסריות שלה גלויות ומובהקות, ו"דגל שחור" מתנוסס מעליה. לפקודה זו חובה לסרב. ציות לפקודה יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע. דוגמאות לפקודה בלתי חוקית בעליל: נאצים במשפטי נירנברג, פרשת כפר קאסם בה חיילים ישראלים ירו ב-47 תושבי כפר ערביים שלא עודכנו על שינוי בשעות העוצר.

ראו גם דיון פילוסופי אודות סרבנות מצפונית ואי ציות אזרחי

ראו גם: עבריינות וסוגי עבריינות

חזרה אל: סיכומים באזרחות לבגרות

חנה ארנדט על מהותו של אי-ציות אזרחי

מרי אזרחי: מתי צריך לשבור את החוקים