סיכום מאמר: הערכת הכוחות של הלקוח- קוגר

Cowger, C. D. (1994). Assessing client strengths

הערכת הכוחות של הלקוח- קוגר

מאמר זה מדבר על חשיבות כוחותיו של הלקוח כגורם חשוב ומרכזי של ההערכה ומציע 12 קווים מנחים ליישום גישה זו. נראה שתחום העבודה הסוציאלית הפך למגוון מידי ומכיל פרדיגמות המדגישות את מגרעותיו של הלקוח במקום להדגיש את כוחותיו. דבר זה מונע מגישת הכוחות להפוך למטאפורה מאחדת. עם זאת, גישה זו מספקת אלטרנטיבה לעוסקים בתחום הרואים בגישה כמתאימה לזווית ראייתם המעשית.

סאלביי מוצא חשיבות גדולה בגישה זו המספקת בסיס מעשי טוב לתחום העבודה הסוציאלית. במיוחד משמעותי בהקשר של לקוחות לא וולונטריים בגלל חוסר האונים המוחלט המצוי בטבעו של הטיפול הלא וולונטרי בקשר של מטפל לקוח.

 

תאוריית הערכת הכוחות

  • המאמר מבוסס על ההנחה הרווחת שהמטרה הראשונית של העובד הסוציאלי היא לסייע לאנשים במערכת היחסי שלהם אחד עם האחר ועם מוסדות חברתיים באופן כזה שיקדם את הצדק החברתי והכלכלי.
  • הפרקטיקה הקלינית ששמה דגש על צדק חברתי וכלכלי מציעה פרקטיקה העוסקת באופן ברור עם כוח ומערכת יחסים כוחנית power relationship.
  • פרספקטיבה זו רואה בהעצמת הלקוחמרכיב משמעותי לפרקטיקה הקליניתובכוחותיו של הלקוחכמספקים דלק ואנרגיה להעצמה זו.

העצמת הלקוח מאופיינת בשתי דינאמיקות:

  1. דינאמיקת ההעצמה האישית– דומה לרעיון הקליני המסורתי של קביעה עצמית: הלקוח נותן כיוון לתהליך הטיפולי, לוקח אחריות ושליטה על חייו האישיים, לוקח דרכי חשיבה חדשות לגבי מצבו ומאמץ דפוסי התנהגות חדשים שגורמים לו ליותר סיפוק ותוצאות מתגמלות. העצמה אישית מזהה את הייחודיות של כל לקוח.
  2. דינאמיקת העצמה חברתית– מכירה בכך שהגדרתו ותכונותיו של הלקוח לא יכולות להיות מופרדות מהקונטקסט שלהם ושהעצמה עצמית קשורה להזדמנויות. לאדם בעל העצמה חברתית יש משאבים והזדמנויות לשחק תפקיד חשוב בסביבתו ובעיצובה.
  • הפרקטיקה הקלינית המבוססת על העצמה מניחה שהלקוח משיג כוח כאשר עושה בחירות הנותנות לו לחוש שליטה על מצבו הבעייתי העכשווי ובעצם על חייו.
  • העצמה תלויה במנגנוני דיכוי:בנוסף, יש להכיר בכך שהעצמה וקביעה עצמית תלויות לא רק באנשים שעושים בחירות, אלא גם בקיומן של אפשרויות מתוכן ניתן לבחור. פרקטיקת העבודה הסוציאלית מבוססת על ההנחה שבחירה מצריכה התייחסות המכוונת לדינאמיקה של הכוח האישיולדינאמיקת הכוח החברתילסביבתו של הלקוח וליחסי הגומלין בין השניים.

הערכה כפעילות פוליטית

הערכה המבוססת על פגמים:

  • יוצרת מכשול לכוחו החברתיוהאישי הפעיל של הלקוח ומחזקת\מנציחה את אותם מבנים חברתיים שיצרו וויסתו את יחסי הכוחות הלא שוויוניים שהפכו את הלקוחות לקורבנות.
  • הערכה המבוססת על פגמים תופסת את הלקוח כ"בעיה". התערבות סוציאלית המתמקדת במה שלא בסדר באדם מנציחה למעשה את חוסר האונים שאותו אדם כבר חווה. התערבות כזו משחררת את המבנים החברתיים והכלכליים שלא מספקים הזדמנויות מנטילת כל אחריות ומחזקת יסודות המבנים שיוצרים את חוסר השוויון.
  • הערכה שכזו משמרת בעצם את הסטאטוס קוו הפוליטי ואף מחזקת אותו.
  • גם הערכות המבוססות על כוחות והעצמה הן פוליטיות מכיוון שהן דוחפות לפיתוח כוח על הכוח וחלוקת צודקת של משאבים חברתיים.

כוחותיו של הלקוח והעצמתו

  • תפקיד העו"ס בפרקטיקה הקלינית היאלעודד, לסייע, לתמוך ולמצוא את הכוח הטמון באנשים. להאיר את הכוח הקיים בסביבתם של האנשים ולקדם שוויון וצדק בכל הרמות של החברה.
  • כדי לעשות כן, על העו"ס לעזור ללקוחות למצוא את מקור הטבע של בעייתם, להגדיר את צרכיהם, לחקור אלטרנטיבות שיוכלו לספק את אותם צרכים והשגתם.
  • תפקיד העו"ס הוא לא לשנות אנשים. הכוח המביא לשינוי הוא של הלקוחות. עו"ס קליני הוא מקור שעבר הכשרה מקצועית ומחוייב להעצמתם של אנשים ומוכן לחלוק את הידע שלו באופן שמסייע לאנשים להכיר בכוחם. לקחת שליטה על חייהם ולפתור את בעיותיהם.

החשיבות של הערכת הכוחות

  • התמקדות בכשלים:אם ההערכה של הלקוח מתמקדת בכשלים, סביר שאותם כשלים ישארו במוקד של העו"ס והלקוח במשך התקשרותם. כמו כן, לשימת דגש על הכשלים יש השלכות חמורות
  • התערבות ארוכה: סביר שמשך ההתערבות תהייה ארוכה יותר ממה שצריך בפועל.
  • יתרונות פרספקטיבת הכוחות:
    • בקשר בין העו"ס ללקוח: פרספקטיבת הכוחות מחזקת את יכולותיו של הלקוח, וכך בעצם חוסר איזון הכוחות בין העו"ס ללקוח פחות מורגש.
    • צמצום התיוג:כך קטן הפוטנציאל להחתמת האדם ע"י סווג דיאגנוזה המחזקות את החולי ביחיד, במשפחה ובקהילה.
    • חקירת אלטרנטיבות קיימות:הערכה על פי פרספקטיבת הכוחות מספקת מבנה והכוונה באשר לחקירת האלטרנטיבות הקיימות.
    • חיזוק ביטחון העצמי והתקווה:למוביליות של היכולות העשויה לשנות דברים וגם לחיזוק\ יצירה של בטחוןן עצמי המעורר תקווה.

 

12 קווים מנחים להערכת הכוחות

הערכה כתהליך היא בעזרה ללקוח להגדיר את מצבו (הבהרת הסיבות בגללן הגיע הפונה) ועזרה ללקוח בהערכת המצב והענקת משמעות לגורמים המשפיעים על מצבם. למילה "מצב" משמעות חשובה היות ומתייחסת למציאות בה הבעיה מתקבלת ובקונטקסט החברתי. הקווים המנחים הבאים מבוססים על ההנחה שידע המנחה תהליך ההערכה מבוסס על המציאות החברתית המובנית. בנוסף, על ההערכה להכיר בכך שיש פרושי מציאויות שונים לכל מצב של פונה ושהמצב הבעייתי נגרם עקב גורמים שונים ומשתנה לעד.

  1. נתינת עדיפות להבנת הלקוח את העובדות– נקודת מבטו של הפונה על המצב, המשמעות שנותן לו, והרגשתו של הלקוח הקשורה למצב צריכות להיות במוקד ההערכה. הערכה מכילה את הדינאמיקות האישיות, ההתפתחותיות קוגניטיביות, הנפשות והביו פסיכולוגיות של הפונה וחשובות רק כאשר שופכות אור על המצב המוצג ע"י הלקוח. יש להשתמש בהם כדי להגדיר את הכוחות שיאפשרו לבן אדם לשאת את מצבו הנוכחי או להכיר במכשולים העומדים לפניו. הערכה מייחסת לעברו של הפונה, לא צריכה להיות בעלת חיים משל עצמה ולא important in its own right.
  2. להאמין ללקוח– שיפוט מוקדם של הלקוח אינו תואם את ערכי מקצוע העו"ס השואפים לכבוד ופרט והכרה באושרו של הלקוח. הבנת מציאותו של הלקוח לא פחות אמיתית/משקפת מפרשנותו של העו"ס את המציאות החברתית.
  3. לגלות מה הלקוח רוצה:

(א) מה הלקוח מצפה ורוצה מהשירות.

(ב) מה הפונה מעוניין שיקרה בהקשר למצבו הבעייתי- קשור לשאיפות הלקוח ולהשקפה שלו לגבי מהו פתרון מוצלח למצב הבעייתי.

למרות שמילוי צרכי הלקוח תלוי גם במשאבים חברתיים, שירותים הקיימים בקהילה, משמעות חשובה היא המוטיבציה שיש ללקוח, להשיג את המטרה ולהביא לשינוי הרצוי.

  1. התייחסות ההערכה לכוחות אישיים וסביבתיים– קיימים מכשולים אישיים וסביבתיים העומדים בדרך לפתרון המצב הבעייתי. אם מישהו מאמין שהפתרון למצב הקשה מצוי בכוחות, אין טעם לשים את הדגש על המכשולים.
  2. הערכת הכוחות באופן רב ממדי-פרקטיקה המבוססת על פרספקטיבת הכוחות משמעותה אמונה שכוחות ומשאבים כפתרון למצב בעייתי מצויים בלקוח, בכישוריו, במוטיבציה שלו, כוחותיו הרגשיים ויכולתו לחשוב בצלילות. כוחותיו של הלקוח מגיעים מהמשפחה, אחרים משמעותיים, ארגונים וולנטריים, קבוצות קהילתיות ומוסדות ציבוריים התומכים ומספקים הזדמנויות ללקוחות לפעול למען עצמם ושירותים מוסדיים הם בעלי פוטנציאל לספק משאבים. הערכה זו כוללת גם אבחון של הכוח ויחסי הכוחות שבין הלקוח לסביבה. הערכה כזו, מספקת הקשר ללקוח ולעו"ס לגבי הערכה של פתרונות אלטרנטיביים.
  3. שימוש בהערכה ללשם גילוי ייחודיות-יש להבין את ייחודו של המצב אותו הלקוח חווה. גישות נורמטיביות של ההתנהגות יעילות רק כאשר הן משיגות את הבנת הייחודיות.
  4. שימוש בשפה אותה הלקוח יכול להבין השתתפות הדדית של העו"ס והלקוח. הערכה צריכה להיכתב במילים פשוטות.
  5. הערכה כפעילות משותפת של הלקוח והעו"ס על ידי מיקוד בחשיבות הבנתו של הלקוח את רצונותיו מפחיתים את אי השוויון במערכת היחסים בין הלקוח לעו"ס. תפקידו של העו"ס הוא לחקור, להשיב ולסייע ללקוח בגילוי, בהבהרה ובניסוח. הלקוח נותן כיוון לתוכן ההערכה. על הלקוח לחוש שולט בתהליך ולתוצר (הערכה) ויכול לעשות כן רק כאשר ההערכה פתוחה ומשותפת.
  6. הסכמה הדדית לגבי ההערכה– על ההערכות להיות כתובות ומשותפות עם הלקוח.
  7. הימנעות מאשם ואשמה אשמה היא הסיבה הראשונה לקשיים במודלים פרקטיים. התמקדות באשמה באה על חשבון להמשיך הלאה עם פתרון לבעיה. מצבם של לקוחות הוא בדרך כלל תוצאה של אינספור של אירועים ואינטראקציות: אינטראקציות אישיות, בריאות פיזית, מצב סוציאלי, ארגונים חברתיים ועוד. דברים קורים, אנשים רגישים לאותם אירועים ולכן, מחפשים סיוע. באופן כללי, אשמה לא מובילה לשום מקום ועלולה לגרור בטחון עצמי נמוך. אם מיוחסת למישהו, מעודדת ללמוד חוסר אונים או להוריד מוטיבציה המיועדת לפתרון הבעיה.
  8. הימנעות מחשיבה של סיבה ותוצאה-הסבר פשוט לבעיה מייצגת אחת מתוך מספר פרספקטיבות  של המצב הבעייתי ובקלות עלולה להוביל לאשמה. מצבו הבעייתי של לקוח בד"כ רב מימדי, מייצג כיוונים רב מימדיים של תגובות, משקף דינמיקות שלא מתאימות בהכרח להסבר פשוט.
  9. הערכה ולא דיאגנוזה דיאגנוזה אינה מתיישבת עם גישת הכוחות. דיאגנוזה קשורה לקונטקסט פתולוגי, סטיות וכשלים, ומבוססת על המבנים החברתיים של המציאות ומגדירה מצב בעייתי אנושי כ-manner. דיאגנוזה מזוהה עם המודל הרפואי של תיוג המניח התנהגות חריגה ולא מקובלת כסימפטום של מצב פתולוגי.

 

חזרה אל: סיכומי מאמרים בעבודה סוציאלית

עוד דברים מעניינים: