בראשית פרק א' – סיכום

תבנית חוזרת וחריגה

כל אחד מימי הבריאה פותח במילים: "ויאמר אלהים יהי…" ומסתיים במילים: "ויהי ערב ויהי בקר יום…"

אנו מצפים שכתיבה כזו תקפיד על הכללים של תבנית חוזרת ולכן  כל חריגה מסדר זה אנו ננסה להסביר בעזרת הפרשנים.

התורה משתמשת בפעל ב.ר.א ובפעל ע.ש.ה   מה ההבדל בינהם ומי "זכה" בבריאה?

ברא – יש מאין,    עשה – יש מיש

בריאה נאמרה בתחילת מעשה הבריאה: "בראשית ברא אלקים.." שהרי אז ברא ה' את כל החומר יש מאין.  בבריאת התנינים: "ויברא אלקים את התנינים הגדולים.." – רש"י: זו בריה מיוחדת שכאשר נבראה זכר ונקבה ראה ה' שהעולם לא יוכל להתקיים ולכן הרג את הנקבה.

בבריאת האדם: "ויברא אלקים את האדם.." – האדם נברא בצלם אלוקים ונשמתו היא יש מאין.

סתירות לכאורה בבראשית פרק א':

פס' יא: "ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי…"

פס' יב: "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי.."

רש"י מצביע על ההבדל בין עץ פרי – שיהא טעם העץ כטעם הפרי, לבין עץ עשה פרי שאין לעץ טעם. רש"י מבקר את האדמה שלא עשתה כאשר צוותה ולכן נתקללה כאשר נתקלל האדם על עוונו (חטאו).

פס' טז: "ויעש אלקים את שני המארת הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה…"

אם שני המאורות גדולים כיצד אחד מכונה גדול והשני קטן?

רש"י מביא לנו מדרש האומר כי הירח והשמש שווים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. (מכאן שהמעליבים נענשים ואלו ששומעים עלבונם ואינם מגיבים מקבלים שכר)

ראה סיכומים נוספים של סיפור הבריאה בראשית פרק א':

ראה גם בריאת האדם בבראשית פרק א' במקרא, במדרש ובקבלה

בחזרה אל סיכומי ספר בראשית (דתי) או עמוד הסיכומים הראשי של ספר בראשית: סיפורי ראשית העולם והאנושות