מוטיב הסכין ב-"האדונית והרוכל" – סיכום

מוטיב הסכין – כבר בראשית העלילה של "האדונית והרוכל" נקנית סכין הציידים למרות היכולת של האדונית לבחור דברים אחרים ההולמים אותה יותר מסכין, כמו סיכות, לולאות, כפתורים. קניית הסכין בלתי צפוייה והיא משמשת רמז מטרים להמשך. הרוכל מנסה למצוא פתרון לחידת הסכין, כפי שהוא מנסה למצוא פתרון לחידת 'קישוטי הכתלים'  – הקרניים והחיות שעל הקיר וכפי שהוא מנסה לפתור את חידת הימנעותה של האדונית משתייה ואכילה משך חודשים. אי הוודאות לגבי האדונית מעצימה את החידתיות סיב דמותה ובהכרח את מימד המתח האופף את הסיפור. האדונית עונה במישרין לכל שאלה של הרוכל, היא כנה מאוד אלא שהדברים נשמעים לרוכל כל כך אבסורדים עד שהוא מתקשה להאמין להם ויתרה מכך , הוא מפרש כל דבר לטובתו ולהנאתו. האמירה הגלויה שלה מגבירה את הפחד . הוא לא מבין את משמעות המשפט "חיה רעה אכלתהו, טרף טורף יוסף (בראשית ל"ז פס' 33).

האדונית אינה משתמשת בסכין שקנתה – היא אינה שוחטת בו את העוף אלא עם הידיים, ולכאורה כל מטרתה של קניית הסכין ,שכביכול נועדה לצורכי בישול, לא מתקיימת . הסכין המוצנעת תופסת מקום בתודעת הרוכל. הוא מעלה אותה בתת מודע בחלומו. אך העלאת הסכין בחלום עדיין לא פותרת את הבעיה של הסכין. עדיין לא ברור לו מה מטרתה. הסכין הופכת לסיוטו בתת מודע.

מוטיב הסכין מופיע בראשית הסיפור, במהלכו (עם איזכורה של הסכין בדבריה של האדונית , לפיהם גם עם הסכין שקנתה מהרוכל ניתן לשחוט בעלים), בחלום וביום הסיפור, כאשר היא עושה שימוש בסכין כדי לרצוח את הרוכל.

לסכין יש משמעות ברובד הסמוי, ביחסים שבין היהודים לגויים – היהודים מעניקים לגויים בקלות יתרה, בלי מחשבה, כלי רצח קל וזמין לרצוח אותם. הם מקלים את עבודת הגוי והופכים את עצמם לבשר זמין וקל לטרף (עולה בקנה אחד עם מוטיב החיה, המאפיין את הגוי).

ראו: האדונית והרוכל – סיכומים

מוטיבים ב-"האדונית והרוכל"

סיכומי יצירות של ש"י עגנון

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות