סארטר על ה-"אמונה הרעה" שמונעת מכם להיות מי שאתם

בספרו החשוב "הישות והאין" מזהה ז'אן פול סארטר בעיה שלדעתו רודפת את האדם המודרני שאותה הוא מכנה "אמונה רעה". במצב כזה, על פי סארטר, אנחנו משקרים לעצמנו כדי לחסוך מעצמו כאב בטווח קצר אבל במחיר של נזק בטווח ארוך. אחד מהשקרים הנפוצים ביותר שאנחנו מספרים לעצמו הוא ש-"אין לנו ברירה". כך למשל אנחנו יכולים להשאר בעבודה שאנחנו לא אוהבים בגלל שאנחנו אומרים לעצמנו שאין לנו אלטרנטיבות טובות או שאנחנו צריכים את הכסף. באמת זהו הפחד מפני שינוי שמחזיק אותנו בעבודה, אבל על מנת להמנע ממנו אנחנו מספרים לעצמנו סיפור כוזב. דוגמא נוספת היא אנשים שנמצאים בקשר זוגי גרוע אך נשארים בו בגלל "אמונה רעה" שהשני הוא לא באמת שנדמה וכאשר היחסים אינם עולים בקנה אחד עם הפנטזיה הם מאשימים את בן הזוג על כך שהוא אינו מה שהם חשבו שהוא אמור להיות.

לפי סארטר אנשים הסובלים מ-"אמונה רעה" יכולים למצוא את עצמם במצב שהוא מכנה "אקסטזה שלילית" –הבנה כי אנחנו למעשה יותר חופשיים ממה שנדמה לנו ושאנחנו כן יכולים לקום וללכת אם רק רצינו. המחשבה הזו מבעיתה אותנו כי אנחנו מבינים שהמצב הנוכחי שלנו הוא אשמתנו מאחר והוא נתון לבחירתנו. לכן אנחנו בדרך כלל ננסה להדחיק את ההבנה הזו על מנת לדבוק ב"אמונה הרעה" שלנו שלמעשה מונעת מאיתנו את האפשרות להיות משהו אחר.

הפילוסופים הגדולים: ז'אן פול סארטר

 

לקריאה נוספת:

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות