סיכום: הנאציזם והרקע לעליית הנאצים לשלטון

רקע: כיווני המחקר המרכזיים של הנאציזם-

  1. התמקדות בדמותו של היטלר כמנהיג המפלגה ובעל תכונות יוצאות דופן ודיון בשאלת "ההיטלריזם"– השקפת עולם סדורה או אוסף של נאומי הד-אוק ופרגמנטיזם פוליטי.
  2. מאפייני המשטר הנאצי- תולדה של נסיבות גרמניות ייחודיות (העדר תרבות פרלמנטארית, כישלון המהפכה הבורגנית ליברלית, איחוד לאומי מאוחר, אנטישמיות מושרשת, אופיו הסמכותי והצייתני של העם הגרמני).
  3. דיון השוואתי בנאציזם כחלק מהטוטליטריזם המודרני או מהפשיזם. הצבעה על מאפיינים משותפים של תופעות אלה ( ריכוז שררה בידי מנהיג או קבוצה שלטת המאפשר שליטה בכל חיי הלאום, שליטה בדעת קהל על ידי שימוש באמצעי התקשורת, שליטה בחינוך, דיכוי התנגדות על ידי טרור, משטרה חשאית ומחנות ריכוז והשענות על המנגנונים של המדינה המודרנית והטכנולוגיה).

רקע כלל אירופאי:

  1. תורות הגזע במאה ה-19, אימפריאליזם ודרוויניזם חברתי. התפתחות דרוויניזם מדעי  וחברתי ( השבחת הגזע, חיסול כל מי שבעל פגם גנטי- תפיסה שרווחה באותה תקופה).
  2. לאחר מלחמת העולם הראשונה מתמוטטות דמוקרטיות רבות באירופה (איטליה ספרד והונגריה), מוקמות דיקטטורות צבאיות ברומניה, בולגריה ויוון. אך גם במערב מוקמות ממשלות חירום עם סמכויות נרחבות לשליטים. בשנים 1934-1939 קמו תנועות קיצוניות בכל אירופה ששיקפו משברים לאומיים, חברתיים וכלכליים שזעזעו את החברה האירופאית.

רקע גרמני ועליית המפלגה הנאצית לשלטון

איך קרה שעל גרמניה משתלטת מפלצת פוליטית אידיאולוגית ואיך היא מצליחה לסחוף את כל גרמניה לפרויקט מטורף שנקרא על ידם "פרויקט הרייך של 1000 השנים".

  1. משברי הלאומיות הגרמנית- קשיים בהתגבשות הלאומיות במאה ה-19 בין התפיסה של גרמניה הגדולה לבין המציאות הניאו-פוליטית של גרמניה הקטנה. בשל ריבוי המתחים התרבותיים בתוך החברה הגרמנית ההתמקדות היא בזרים ובאויב מבית כאמצעי להגדרת הזהות הלאומית החדשה.
  2. 2. הבעיות של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה:

1919– גרמניה יוצאת מושפלת ממלחמת העולם הראשונה כתוצאה "מסעיף האשמה" בהסכם וורסאי. ההסכם כלל התפרקות גרמניה מצבאה ומנשקה, ויתור על שטחים רבים לטובת המעצמות המנצחות (לדוג: חבלי אלזס ולורן לטובת צרפת),מאבדת זכויות כריית פחם לצרפת ובלגיה ונדרשת בתשלום פיצויי עתק (כ-5 מילארד דולר רק כסיפתח).

1923– משבר כלכלי ראשון בעקבות הפיצויים שגרמניה נאלצה לשלם והעדר הרזרבות. העדר תמיכה כלכלית בינלאומית (אמריקה  ממשיכה במדיניותה המתבדלת), מה שמוביל לאינפלציה ולאבטלה חמורה. אי יציבות פוליטית: מהפכות מימין ומשמאל והחלפה תכופה של השלטון.

1929– משבר כלכלי עולמי- ארה"ב במשבר כלכלי קשה מתחילה הידרדרות שמסתיימת בעלייתו של היטלר.

1921– המפלגה הנאציונל סוציאליסטית מפלסת דרכה לשלטון מהשוליים הסהרורים ללב הקונצנזוס. 1928, מצליחה המפלגה להכניס 12 חברים בלבד לרייכסטאג ונתפסת עדיין כבדיחה פוליטית. בבחירות של 1930- על רקע המשבר הכלכלי הגדול, היא זוכה בחמישית מקולות הבוחרים ובבחירות 1932- הופכת לסיעה הגדולה ביותר. חוסר יציבות פוליטית מאפיינת את גרמניה באותן שנים דבר המביא להצלחתה של המפלגה הנאצית. המפלגה בפועלת במרץ לגיוס קולות, תוך שימוש נרחב באמצעי תעמולה (נאומי כיכרות, כרזות, עיתונות מגויסת ובהמשך שימוש נרחב ברדיו ובקולנוע. בזכות סעיף 48 של חוקת ויאמר שקב כי על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הקואליציה על בעל הסיכויים הטובים ביותר ממונה היטלר ב-1933 לקאנצלר גרמניה.

ראה גם:

מאפייני הנאציזם והשלטון הנאצי

עליית הנאצים לשלטון

השקפת העולם הנאצית

"לקראת הפתרון הסופי: מתיאוריה למעשה" \ ג'ורג' ל' מוסה

היטלר- היבריס: לכוון לדעתו של הפיהרר/ איאן קרשו

גרמניה הנאצית

האידיאולוגיה הנאצית

עליית הנאצים לשלטון

מדינות העולם מול גרמניה

מדיניות החוץ של גרמניה

מבוא לתרבות המערב

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות