עקרון הפלורליזם – שאלות ותשובות

עקרון הפלורליזם

עקרון הפלורליזם כאחד מעקרונות הדמוקרטיה נועד להדגיש את ההכרה בדעות ובדרישות שונות בציבור. ועל כן המשטר הדמוקרטי מאפשר את התארגנותן של קבוצות כדי לקדם אינטרסים ודרישות שונות מהמערכת הפוליטית.

עקרון זה מכיר בשונות שבין האנשים ובזכות של כל אדם או קבוצה להביע את שונותה בדרכה שלה, והוא נותן ביטוי לשלטון העם בבחירות ומחלק את העוצמה הפוליטית בין הרשויות השונות.

עקרון זה בא לידי ביטוי בכמה מישורים בציבור ובמערכת הפוליטית:

בציבור :

  • קיומן של דעות שונות והתארגנות סביב דרישות של קבוצות אינטרס. מטרתן העיקרית היא להשפיע על המערכת הפוליטית והמדיניות הציבורית .ריבוי ארגונים כלכליים שנועד לקדם אינטרסים של סקטורים מסוימים בציבור.
  • קיומן של מפלגות שונות שמטרתן העיקרית היא השגת השלטון בדרכים המקובלות ולהגשים את תפיסת עולמם האידיאולוגי במדיניות הציבורית.

ברשויות השלטון:

  • בכנסת – בבחירות לכנסת . בקיומן של דעות שונות של ח"כ במליאה, ועדות ,בסיעות השונות וקיומה של אופוזיציה.
  • בממשלה – הרכב הממשלה על בסיס קואליציוני מביא לידי ביטוי דעות שונות ברשות המבצעת, כמו כן קיומן של רשויות מקומיות.
  • במערכת המשפט – קיומן של ערכאות שונות במערכת המשפטית ( זכות הערעור ). עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בעיקר בהכרעת השופטים (דעת רוב , דעת מיעוט )

 

הפלורליזם מכיר בתחרות בין הקבוצות השונות בחברה. עקרון זה נשען על ערך הסובלנות הפוליטית ועל עקרון ההסכמיות .

סובלנות-הנכונות של האדם לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים להשקפת עולמו.

הסכמיות (קונצנזס) :רעיון ההסכמיות הוא בכך שכולם מסכימים על  "כללי המשחק" למרות חילוקי הדעות. ככל שיש

                                   יותר נושאים עליהם קיימת הסכמה רחבה כך היציבות החברתית פוליטית גוברת.

סובלנות פוליטית – מתייחסת למכלול הזכויות הפוליטיות במשטר הדמוקרטי וכוללת את הנכונות לאפשר את כל הזכויות החברתיות והאזרחיות של כל קבוצה בחברה. משטר סובלני  מקבל את הקבוצות או היחידים בחברה שנמצאים מחוץ לקונצנזוס. ז"א שניתן במדינה דמוקרטית חופש ביטוי, דת, דעה וכו'.  הסובלנות הפוליטית עומדת למבחן כאשר יש מצב של קיטוב אידיאולוגי או פוליטי בחברה.

ניתן לחלוק על דעותיו של אדם או קבוצה אך עדיין להיות סובלני כלפיו ולאפשר לו  את הזכויות האזרחיות  והפוליטיות המותרות בחוק.

מהי חשיבותה של  הסובלנות הפוליטית במשטר הדמוקרטי:

  1. הסובלנות תורמת לאופייה הדמוקרטי של המדינה בכך ש היא מאפשרת קיום תחרות חופשית בין הדעות והרעיונות במדינה. ללא סובלנות תשלוט רק "דרך" אחת שלא תאפשר תחרות. ההכרה בקיומה של אופוזיציה. מאפשרת לגיטימציה לקבוצות שונות בחברה.
  2. הסובלנות תורמת לתהליך קבלת ההחלטות, בשל התחרות בין הדעות האזרחים בוחרים את הדעה הטובה ביותר.
  3. הסובלנות היא ערך שרוב הציבור מאמין בו משום שהסובלנות הפוליטית מאפשרת "שוק של דעות" ובכך הסובלנות

תורמת ליציבות החברתית.

  1. הסובלנות הפוליטית מאפשרת לנהל את הויכוח האידיאולוגי ללא אלימות, במערכת הפוליטית היא מאפשרת להביא

לידי ביטוי את קשת הדעות הרחבה של הציבור במסגרת כללי המשחק  הדמוקרטי.

  1. מביאה לידי מימוש את ערך החירות, חופש הביטוי וההתארגנות על בסיס שוויוני.
  2. הסכמיות – כדי שהחברה תוכל להמשיך להתקיים ולתפקד למרות חילוקי הדעות והתחרות בין הקבוצות יש

להתבסס על הסכמה רחבה (קונצנזוס) . ההסכמה היא על "כללי המשחק" לפיו כל אדם או קבוצה רשאים להביע את

דעותיהם ללא חשש מהשלטון.

 

מהי מידת הסובלנות הפוליטית במשטר הדמוקרטי. מהם גבולות הסובלנות הפוליטית.

  1. הגישה המוחלטת : לגבי אדם המחפש אחר אמת מוחלטת הרי שאין להציב גבולות לחופש

      הביטוי ולסובלנות הפוליטית , יש לאפשר חופש דעות מוחלט. הקושי בגישה זו הוא ביישום

היומיומי .

  1. גישה מעשית : "סכנה ברורה ומיידית" ( "מבחן הודאות הקרובה" ) – לפי גישה זו יש להטיל

     מגבלות על חופש הביטוי  והסובלנות הפוליטית אך ורק כאשר מימושם גורם  סכנה לערכים

אחרים בחברה. למעשה, לבדוק כל מקרה לגופו.

  1. גישת האיזון : אלה המציגים גישה זו מעלים את "פרדוקס הסובלנות". האם מדינה דמוקרטית צריכה להתייחס בסובלנות כלפי מי שמצהיר כי הוא יבטל את הערכים הדמוקרטיים וההכרה בערך הסובלנות אם יגיע לשלטון. כלומר ,אנו עדים למצב  שהשלטון ינהג כלפי קבוצות או יחידים בחוסר סובלנות משום שאלה מתכוונים לא לקבל את הסובלנות כערך אם יזכו בשלטון.

גישה זו טוענת כי סובלנות פוליטית איננה ערך עליון אלא היא ערך שווה לערכים אחרים. ויש  להעמיד ערכים אלו

מול אלו ולשקול אותם.

גישה זו מאפיינת את מדינת ישראל משום שעקרונות חופש הביטוי , ההתאגדות והייצוג אינן  "זכויות – על" ( פרשנות צרה לחוקי היסוד : כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק). במדינת ישראל אלה נבדקים כל הזמן ביחס לזכויות אחרות וביחס לערכים אחרים ( "שקלול ואיזון" )

למשל: בג"צ "אל ארד", מ- 1986 סעיף 7 א' בחוק יסוד: הכנסת.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות