הזכות לחיים ולבטחון – סיכום

הזכות לחיים ולבטחון (או בשמה המלא הזכות לחיים, לביטחון ולשלמות הגוף) היא אחת מזכויות האדם והאזרח הקובעת כי חייו, בטחונו ושלמות גופו של אדם הוא זכות שלא ניתן לקחת ממנו וזוהי חובתה של המדינה לדאוג לכך שאלו לא יפגעו. המדינה אוסרת בחוקיה ומבטיחה במעשיה פגיעה פיזית באזרחים. הזכות לביטחון באה לידי ביטוי לא רק בכך שאדם אינו נפגע אלא גם בכך שהוא חי חיים בטוחים ללא חשש שמא יפגעו בו. גופי הצבא והמשטרה של המדינה הם בין היתר האמצעים לשמירה על הזכות לחיים ולביטחון וכך גם מערכת המשפט.

הזכות לחיים ולביטחון חלה לא רק על אזרחי המדינה אלא גם על אלו השוהים בתוך גבולות ריבנותה, בין אם באופן קבוע או מזדמן. כך למשל תייר השוהה בארץ נהנה מהזכות לחיים ולביטחון וכך גם פלסטיני תושב מזרח ירושלים החי תחת ריבונות ישראלית מבלי להיות אזרח המדינה, גם על זה וגם על זה צריכה המדינה להגן ולדאוג לביטחון.

הזכות לחיים ולביטחון כזכות אדם (ולא רק זכות אזרח) היא מרכיב חשוב ביותר ביכולת של חברה לתפקד מכיוון שהיא מבטיחה לחבריה ולאורחיה כי הם יכולים להלך ולהתנהל בבטחה ללא חשש לחייהם או רכושם. חברות המצליחות לשמור על הזכות לחיים ולביטחון בתוך גבולותיהן נהנות מרמות נמוכות של אלימות ודרגה גבוהה של פעילות (חברתית, כלכלית, תרבותית…) חופשית.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות