שורשי הסלנג העברי: מאיפה הגיעו 'סבבה', 'סנג'ר', 'פראייר', 'חרטא' ו-'מגניב'?

השפה העברית המתחדשת, בלי עין הרע, נתברכה בסלנג שופע, פורה ותוסס שהוא עדות לשפה ותרבות חיה. התופעה המכונה "סלנג" מוכרת בכל שפה חיה (שפה שמדברים אותה בפועל, להבדיל משפות "מתות" כמו לטינית או ארמית) והיא יוצרת אוצר מילים "תת"-תקני שאף על פי כן אהוד על דוברי השפה, בייחוד הצעירים שבהם ו\או קבוצות שוליים. לדוגמה: קללות הן על פי רוב שייכות רובן ככולן לתחום הסלנג. אוצר המילים של הסלנג מורכב במקרים רבים ממילים ששאולות משפות אחרות ("מניאק") וכן משימושים חורגים של מילים בשפה ("חבל על הזמן" במובן חיובי).

האטימולוגיה (מקור המילים) של הסלנג היא תמיד דבר מעניין שקשה להתחקות אחריו שכן הסלנג אף פעם לא מופיע במקום והקשר אחד שניתן לאתר ולהבין את השתלשלותו. בנוסף, הסלנג מטבעו לא מרבה להופיע בשפה כתובה, ולכן קשה להתחקות אחר מקורותיו. אולם במקרים מסוימים מלאכת האטימולוגיה והפירוש היא אפשרית לסלנג העברי, הנה כמה דוגמאות נחמדות:

סבבה

אם אתם פוגשים אדם מחו"ל ואתם יכולים ללמד אותו רק מילה אחת בעברית המילה הזו כנראה תהיה: סבבה. כמה אירוני שמקור המילה סבבה, המילה הכי סבבה באוצר המילים הישראלי, הוא למעשה, כמו מילות סלנג רבות, ערבית. פירוש המילה סבבה, או "צבאבה" בערבית ספרותית, היא כמיהה, ערגה או געגוע ופשוט משהו טוב בערבית מדוברת.

חרטא:

חרטא זה לא סבבה, אך שתיהן באות אלינו מהערבית. "חרטא" בערבית משמעה סוג של "לספר שקרים\מעשיות". האם לחרטא הערבית, או אולי דווקא למילת הסלנג המושאלת, יש קשר לשורש העברי ח.ר.ט? האם חרטא גורמת לחרטה? האם אנחנו מתחרטים על החרטא? כנראה שלא, כי זה היה הרגע חתכת חירטוט. (וכאן תוכלו למצוא הגדרה פילוסופית של חרטא, או בלעז "בולשיט").

פראייר:

מילה שהיא כמובן לא פחות חשובה בשפה העברית היא זו שמייצגת את החרדה הגדולה ביותר של כל ישראלי: לצאת פראייר. אז את הפראייר קיבלנו מהגרמנית שם המילה Freier התחילה את דרכה ככינוי לאדם המחזר אחר אישה והפך לכינוי לאדם הפוקד זונות שהופך לטרף קל להונאות. אך הפראייר כנראה לא עבר אלינו ישירות מהגרמנית אלא על ידי סנג'רים (ראו להלן). השאלה היא האם הפראייר בא לנו מיידיש או מסלנג עבריינים רוסי שגם השאיל את המילה באותה משמעות. והכי חשוב, אל תהיו פראיירים של אף אחד.

מגניב:

טעות נפוצה היא לחשוב כי פירוש המילה "מגניב" הוא משורש ג.נ.ב כלומר דבר שנגנב, נלקח, או אולי אפילו תודעה ש"נגנבה" על ידי משהו מגניב. לא, לא, מקור המילה הכבר-קצת-מיושנת-אך-עדיין-כאן "מגניב" היא כלל הנראה המילה האנגלית magnificent או הצרפתית magnifique . אך עם זאת, החיבור עם שורש הגניבה ללא ספק הוסיף למילת הסלנג הזו מגניבות.

סנג'ר:

הנה מגיע רגע של "איך לא שמתי לב לזה קודם?!". המקור של קרובת המשפחה המרוככת הזו של ה-"פראייר" היא המילה האנגלית לשליח:messenger. כאשר אתם מסנג'רים מישהו אתם בעצם הופכים אותו לשליח שלכם. כנראה שמשם היא התרחבה והפכה למציינת של סוגים קלים ולעיתים אף חביבים של ניצול.