1. דילמת האסיר
אחת מהבעיות הקלאסיות של תורת המשחקים, שנועדה לא רק לסובב לכם את המוח אלא לעזור לפתור משברים בינלאומיים, היא דילמת האסיר. הבעיה היא כזו: את\ה ושותפך לפשע נעצרת, הופרדתם ועתה שניכם בחקירה מקבילה. בפניך עומדת הדילמה האם לשתוק או לשתף פעולה. החוקר מציע לך עסקה כזו:
אם תשתף\י פעולה והשותף שלך ישתוק, כל האשמה תיפול עליו – 10 שנים בכלא לו.
אם תשתק\י והשותף שלך ישתף פעולה, כל האשמה תיפול עליך – 10 שנים בכלא לך.
אם שניכם תשתפו פעולה שניכם תקבלו עונש מופחת – 5 שנים כל אחד.
אם שניכם תשתקו לתביעה לא תהיה ברירה אלא להשית על שניכם עונש סמלי – שנה אחת בלבד לכל אחד.
מה עושים?
2. דילמת הקרונית
דילמת הקרונית של פיליפה פוט הוא תרגיל בחשיבה פילוסופית מוסרית. הסיטואציה היא כזו: קרונית מתגלגלת ללא שליטה על המסילה ועומדת לפגוע בחמישה אנשים, בידיכם היכולת להסיט את הרכבת למסילה אחרת שם היא תפגע רק בבן-אדם אחד. השאלה המוסרית היא האם לאפשר בצורה פסיבית מוות של חמישה אנשים גרוע יותר מלהרוג בן אדם אחד על ידי פעולה מכוונת? כאן תוכלו לקרוא דיון מורחב על דילמת הקרונית.
3. בעיית החדר של מרי
בעיית החדר של מרי שניסח פרנק ג'קסון נוגעת ליכולת שלנו להבין את המציאות על בסיס פיזיקה בלבד. בתרגיל המחשבתי הזה מרי היא נוירופסיכולוגית מבריקה שמסיבה כלשהי צריכה לחקור את העולם מתוך חדר שחור ולבן ובאמצעות טלביזיה בשחור-לבן. היא מצליחה להבין את כל המנגנון של ראייה ועיבוד תמונה במוח ואיך מצמידים מילים כמו "כחול" לשמיים ו"אדום" לעגבניה ואילו אורכי גל של אור יוצרים כל צבע כאשר הם פוגעים בעין ומתרגמים למידע במוח. אחרי שהיא הצליחה להבין את כל זה היא לפתע משוחחרת מהחדר השחור-לבן שלה ויוצאת אל אור העולם הצבעוני. האם היא תלמד משהו חדש? הבעיה הזו באה להצביע על הפער בין להבין משהו לבין לחוות אותו והיא מעלה כמה נקודות מעניינות למחשבה אודות המציאות שלנו.
4. בעיית החיפושית בקופסא (או: טיעון השפה הפרטית של ויטגנשטיין)
בעיית החיפושית בקופסא דומה במידת מה לבעיית המדענית עיוורת הצבעים והיא הוצאה על ידי פילוסוף השפה הענק לודוויג ויטגנשטיין שעסק במערכת היחסים שבין עולמנו הפנימי והשפה. בניסוי של ויטגנשטיין ישנה קבוצת אנשים שלכל אחד מהם יש קופסא ובה משהו שמכונה "חיפושית". אף אחד לא יכול לראות את תוכן הקופסאות של האחרים. כל אחד מהאנשים מתבקש לתאר מהי חיפושית, אך כל אחד יכול לדבר על החיפושית שלו בלבד, מאחר ויכולים להיות הבדלים בין החיפושיות השונות. לפי ויטגנשטיין אנשים יוכלו לנהל שיחות ערות אודות חיפושיות אך בסופו של דבר חיפושית תהיה "הדבר שנמצא בקופסא של כל אחד". החיפושית בעבור ויטגנשטיין היא כמו התודעה שלנו, אף אחד לא יכול לראות פנימה ואנחנו נתקשה לתאר לאחרים מה קורה בפנים.
5. טיעון החדר הסיני
טיעון החדר הסיני הוא בעייה של הפילוסוף ג'ון סרל הנוגעת ליכולת הלמידה של מחשבים. סרל מציע לנו לחשוב שאנחנו, כדוברי אנגלית בלבד, יושבים בחדר ובו ספר הוראות מפורט על כיצד לדבר סינית. אנשים שמתקשרים איתנו ממחוץ לחדר יהיו בטוחים שאנחנו דוברי סינית כאשר למעשה אנחנו לא מבינים מילה. בדומה טוען סרל כי מחשיבים מסוגלים לבצע משימות מסובכות אך לא להבין אותן מאחר והוא מוגבל לביצוע של פעולות מוכתבות.
6. עלילות העכביש במשתנה
הפילוסוף תומס נייגל הציע את הסיפור הבא אודות עכביש שחי במשתנה שלו ולא היה נראה, מן הסתם, מרוצה יותר מידי מהמקלחות התכופות שהוא קיבל. נייגל גילה רגישות כלפי חייו האומללים של העכביש שלעולם לא יוכל לטפס החוצה בגלל הקרמיקה החלקה וגם אין שום דרך לדעת האם הוא חפץ בכך. לבסוף החליט נייגל לעשות מעשה אצילי ולחץ את העכביש מהמשתנה ולהניח אותו על הרצפה. לתדהמתו של נייגל העכביש לא זז, גם לא אחרי שעות וימים עד שלבסוף העכביש מת. הניסוי של נייגל הוא ניסוי מוסרי שאמור להראות לנו כיצד לפעמים כאשר אנחנו חושבים שהחיים של אנשים אחרים אינם טובים ומנסים לעזור להם לשנות אותם אנחנו עלולים למעשה להרוס ולקחת מהם את כל מה שאנחנו מכירים.
הייתי מוסיף גם את בעיית הסוליפסיזם