מלחמת האזרחים ברוסיה (1918-1920) והתבססות השלטון הקומוניסטי

מלחמת האזרחים ברוסיה (1918-1920) והתבססות השלטון הקומוניסטי:

* עם חתימת הסכם הכניעה פורצת מלחמת אזרחים למשך שנתיים. קורבנות הדם נוראים יותר מקורבנות הדם של רוסיה במלחמת העולם הראשונה, בין 20 ל-30 מליון בני אדם. מלחמה זו היא תולדה של אותם איכרים רוסים שלנין לקח את אדמתם. קיימים 2 צבאות:

צבא לבן – בהנהגת המנשביקים. צבא זה מאגד את האינטרסים של קבוצת האיכרים ומתנגדי הבולשביקים וקבוצות מיעוטים אחרות.

צבא אדום – צבא בהנהגה בולשביקית. צבא מהפכני שבסופו מנצח.

  • ה"עולם החופשי", המערב, רואה ברוסיה הבולשביקית איום על הדמוקרטיה והקפיטליזם. מוטל עליה חרם כלכלי ורוסיה סובלת מאוד עקב חרם זה. ישנו משלוח של צבאות זרים החודרים לצבא הלבן על מנת לעזור להם לנצח את הצבא האדום. נאמר כי הצבא הלבן מאגד בתוכו אינטרסים של קבוצות שונות. לעומתו, הצבא האדום מאוגד לאינטרס אחד, אידיאולוגיה אחת, משמע, חזק יותר. על כן, הצבא האדום מנצח. לאון טרוצ'קי הוא הקומיסר (רמטכ"ל) של הצבא האדום והוא עושה מהלכים אסטרטגיים המביאים לנצחונם.
  • הצבא הלבן, באופן יחסי, יותר אלים מהצבא האדום לאוכלוסיה המקומית. המלחמה גבתה קורבנות רבים, מיליונים נהרגו, רעב כבד, תקופת בצורת, כלכלה שגויסה כל כולה למלחמה הזו ולמלחמת העולם הראשונה. למעשה, רוסיה הייתה במלחמה שש שנים. בסופה, הצבא האדום ניצח.
  • בשנת 1920, הצבא האדום הופך להיות רצון העם ואילו הצבא הלבן נתפס כמאיים על רוסיה, אנטי פטריוטי. מלחמת האזרחים בעצם אפשרה לבולשביקים להפוך למפלגה המייצגת את הפטריוטיות האמיתית, משמע, מפלגת העם.
  • לנין בתקופתו בשנים 1920-1924, מנהיג שלטון עריץ וכופה את החלטה כי הוא מנהיג מדיניות כלכלית חדשה הנקראת NEP (new economy policy) והיא למעשה עוזרת לשקם את הכלכלה הרוסית. ישנה חזרה אל רווח הפרט על מנת לעודד תפוקה, ניצנים של כלכלה קפיטליסטית. בכלכלה זו יש מאפיינים של כלכלה ליברלית מוגבלת. לנין מאושש את הכלכלה הרוסית. רוסיה הופכת לפדרציה של סובייטים כאשר בכל מועצה שולטים אנשים השייכים למפלגה הבולשביקית. אלה שנים שלנין מחשמל את רוסיה, הישג מדהים לאור העובדה שכמה שנים לפני כן רוסיה התחילה את התיעוש והיא כבר כולה מלאה בחיבורי חשמל. המדינות הזרות חוששות פחות מרוסיה והיא חוזרת בהדרגה "למשפחת העמים". לנין חותם על הסכמי שיתוף פעולה בין מדינות שונות.
  • בשנת 1924 – לנין מת, מסמל את קץ המהפכה הבולשביקית, והוא זוכה להכרה רשמית מצד המערב, הכרה של רוסיה.

החל משנת 1928, עם מותו של לנין ועליית סטאלין,  החלום לבנות חברה שוויונית מתחיל להינזק. החלום שלוקח אנרגיות מבני אדם, הופך לייאוש, לרדיפות פוליטיות ולחוסר ביטחון מוחלט של הקיום והמעמד. אחרי שנות ה-30, רוסיה, בראשות סטאלין, מוציאה להורג, במשפטי ראווה, מתנגדים רבים, בעיקר את המנהיגות הבולשביקית הבכירה. גם הכלכלה הפכה לקשה מאוד.

מצב זה ברוסיה, קרה משום שלנין ויורשיו, לא כתבו תיאוריה אלא אידיליה! הוא טען כי האידיאל יהיה כאשר לא תהיה מדינה אלא סולידאריות.

בפועל, הוקם צבא מקצועי גדול, טכנולוגי ולא שמרני, שמשך כסף רב מהמדינה. לאזרחים היה אסור להחזיק נשק. נוצר מעמד בירוקראטי,בו רק לאנשי המפלגה הקומוניסטית היה מקום. המדינה הפקיעה את הנכסים של כולם, והפכה את כל האזרחים לשכירים שלה. מי שידע יותר נכלא. איכרים וחקלאים, משום שידעו פחות, לא נכלאו.

המהפכה הקומוניסטית ברוסיה

הרקע למהפכה הקומוניסטית

רוסיה ערב המהפכה הקומוניסטית



עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות