הרקע למהפכה הקומוניסטית ברוסיה

המהפכה הקומוניסטית ברוסיה היא  אחד האירועים הדרמתיים שהתרחשו במאה ה-20. עד היום מנסים להבין מדוע המהפכה קרתה ברוסיה ולא באנגליה כפי שמרקס ניבא. תופעה שבה עד שנת 1991 כשליש מאוכלוסיית העולם תחת שלטון קומוניסטי. תופעה ראויה לדיון, בעצם הניסיון הראשון הרציני להציב חלופה למערכת שהלכה והתבססה, שהייתה מערכת דמוקרטית, ליברלית וקפיטליסטית. יש גישה האומרת כי הדמוקרטיה היא שקרית שכן דמוקרטיה זה שלטון העם ואילו כאן הוא נשלט על ידי ההון. למעשה, העם נתון ב"תודעה כוזבת" במובן הזה שההמונים "אכולים" באמונות דתיות ולאומנות.הדמוקרטיה נתפסת כשקרית, לכן, ברוסיה אחרי המהפכה הבולשביקית, יש שיטת שלטון של מפלגה אחת שהעיקרון המרכזי שלה הוא לאפשר תנאים בסיסיים של שוויון הזדמנויות. למעשה, תפיסה של חברה צודקת, חברה בעלת שוויון אמיתי ולא מדומה. למהפכה הבולשביקית יש מאפיינים דומים למהפכה הצרפתית משמע, יש מודל של מהפכה. זוהי מהפכה טוטלית ובה אנו רואים את הקשר בין מלחמה ומהפכה השזורות זו בזו. משמע, על מנת שתהיה מהפכה תהיה גם מלחמה (מלחמת אזרחים). מהפכה כרוכה בתהליך "המהפכה שאוכלת את בניה" משמע, האנשים שיצרו את המהפכה מתבררים כלא באמת מהפכנים.

2. הסטוריוגרפיה של המהפכה הבולשביקית:

קונפינו במאמרו מדבר על "הצל הארוך של ארמון החורף" ששם נתפס השלטון. קשה מאוד להמנע מלנסות להבין מדוע המהפכה קרתה ברוסיה ולא באנגליה. קונפינו לא מצליח לראות את ההסברים מנקודת מבט אובייקטיבית. למעשה, ליחיד יש כוח בהיסטוריה. אם לא היה לנין (שהנהיג את המהפכה הבושלביקית) האם בכל זאת הייתה מהפכה ברוסיה?! נשאלת השאלה מה היה קורה לו לא הייתה דמות חזותית חזקה כמו לנין. השאלות נשאלות על מנת להבין מה הניע את המלחמה הזו.

ננסה להבין מה היו התנאים שקדמו לעובדה שהמהפכה התרחשה ברוסיה ולא במדינה המתועשת, אנגליה.

  • בשנת 1825מרד הדקרביסטים. מרד של אגודות צבאיות וקצינים. הקצינים הללו נחשפו לרעיונות של המהפכה הצרפתית ולכן יש רצון לרפורמה, היו ניצנים של ביקורת. כבר ב1825 יש אי נחת.
  • בשנת 1861 – שחרור הצמיתים. למעשה, עידן הפאודליזם מסתיים. האיכרים הופכים להיות שכירי יום (פועלי חקלאות) וחלקם מגיעים לערים. זהו תהליך מואץ של טכנולוגיה ועיור. אך, עדיין רוב האוכלוסיה (כ-85%) בסוף המאה ה-19 הינם חקלאים. הבורגנות מאוד מצומצמת. המודרניזציה הגיעה מאוחר למזרח אירופה. ניתן לראות פערים בין קבוצה מצומצמת (תושבי הערים שהיו בורגנים מן המעמד הגבוה) אל מול שאר האוכלוסיה שהייתה ענייה וכפרית.
  • בשנת 1881 – רצח הצאר אלכסנדר השני. הקבוצה המתנקשת נקראת "הנחדניקים" (=רצון העם). הרצח מבטא אי נחת ממש של העם. מבנה השלטון של רוסיה דומה לשלטון האבסולוטי בצרפת, למעשה, המבנה השלטוני שהמהפכה הצרפתית יצאה נגדו.
  • בשנת 1905 – היווצרות חוקה ואסיפה הנקראת "דומה" (מקבילה למבנה של פרלמנט). שינוי ראשוני המבשר את המהפכה של 1917. הצאר ניקולאי השני נאלץ לוותר על כסאו ונוצרת מהפכה: מהפכת פטרוגרד (המהפכה הראשונה): המהפכה הראשונה המובלת על ידי סטודנטים. יש ניסיון ליצור ברוסיה שלטון רפובליקני עם חוקה שלא צולח. ברוסיה ערב המהפכה מתחילים להיווצר התנאים שמרקס דיבר עליהם: פרולטריון, בורגנות ופערים עצומים ביניהם. הצאר נאלץ להכיר באיגודים המקצועיים ולהקים אסיפת נבחרים (שפוזרה מעת לעת על פי רצונו של הצאר.

חשוב להדגיש שזו מהפכה ליברלית ולא קומוניסטית. המנהיגים שלה לא מעוניינים בשלטון קומוניסטי אלא ברפורמה וייסוד חוקה. לאחר ייסוד החוקה ויצירת הדומה, היהודים נהנים מאמנציפציה (זכויות וחופש בחירה), יש כוחות חדשים ברוסיה ותחושה האומרת כי אפשר להוביל לשינוי באופן הדרגתי, ללא מהפכה. עם היווסדות הדומה, אנו רואים שלוש קבוצות אופוזיציה:

אנרכיסטים – בעד חברה ללא מדינה וללא שלטון

סוציאל-רבולוציונרים (ס"ר) – אידיאולוגיה סוציאליסטית אגררית (חקלאית), עממיים, סיסמתם "אדמה וחירות".

סוציאל-דמוקרטיםמרקסיסטים הפועלים בערים ותומכים במהפכה פרולטרית.

שלושת הקבוצות האלו פעלו מחוץ ל"דומה". בתוך ה"דומה" פעלו המנשביקים והבולשביקים.

המהפכה הקומוניסטית ברוסיה

רוסיה ערב המהפכה הקומוניסטית

מלחמת האזרחים ברוסיה והתבססות השלטון הקומוניסטי


עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות