פירמידת הנורמות של המשפט הישראלי: משפט חוקתי ומינהלי – סיכום

נורמה היא הסכמה חברתית. הנורמה הבסיסית היא זו שאין קודמת לה – ציות חוקי הכנסת (ריבונות הכנסת).

לפי נורמה זו הכנסת היא הריבון. יש היררכיה של נורמות, סדר חשיבות של תוקף. יש קו שבר שעובר בין חוקי הכנסת

לשאר הנורמות המשפטיות.

 

חוקה

חוקי הכנסת

חוקי עזר ותקנות

 

 

 

חוקה – 11 חוקי ייסוד, המגדירים את תפקידי הרשויות וסמכויותיהן ואת זכויות האזרח: חוק ייסוד הכנסת, חוק ייסוד הממשלה, חוק ייסוד השפיטה, חוק ייסוד הצבא, חוק ייסוד נשיא המדינה, חוק ייסוד מבקר המדינה, חוק ייסוד משק המדינה, חוק ייסוד מקרקעי ישראל, חוק ייסוד ירושלים, חוק ייסוד כבוד האדם וחירותו, חוק ייסוד חופש העיסוק.

הרשות המחוקקת – הכנסת. עקרון ריבונות הכנסת – הכנסת היא המוסד הראשון בקביעת החוקים במדינה, מחוקקת את חוקי הייסוד (החוקה) אך היא נתונה תחת פיקוח ביהמ"ש העליון, שדואג שלא תהיה סתירה בין חוקיה לבין החוקה (חוקי הייסוד).

הרשות המבצעת – הממשלה, הצבא, המשטרה, הרשויות המקומיות.

 

משפט חוקתי:

נוגע ליחסים בין הכנסת לבין חוקי הייסוד ובין הרשויות השונות לבין עצמן.

 

משפט מינהלי:

נוגע ליחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת.

 

עקרון שלטון החוק בישראל: לכנסת מותר לעשות רק מה שמרשה לה החוקה וכל שאר הרשויות כפופת לה. זכות ביהמ"ש העליון וחובתו היא לקבוע אם הכנסת חרגה מסמכותה, מה שמוכיח שהכנסת כרשות מחוקקת היא משנית לחוקה.

 

היועץ המשפטי לממשלה: משמש גם כעו"ד של הממשלה וגם כראש התביעה הפלילית – קובע מי יועמד לדין.

מקורות המשפט:

חוקה – חוקי ייסוד, נקבעים ע"י הרשות המכוננת.

חקיקה ראשית, נעשית ע"י הכנסת.

חקיקת משנה – תקנות של שרים, חוקי עזר של עיריות, צווים של הצבא, נקבעים ע"י הרשות המבצעת.

 

חזרה אל: יסודות המשפט

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות