יסודות המשפט: מהות המשפט – סיכום

משפט: הכרעה חברתית בשאלה מה לעשות בחברה נתונה.

מערכת המשפט היא מערכת נורמטיבית כופה: מגדירה זכויות וחובות, מה מותר ומה אסור, נורמות כלליות, ונוקטת סנקציות נגד אדם שאינו נוהג לפיהן.

 

קביעת כללים משפטיים: נעשית לפי העיקרון / האינטרס: המערכת המשפטית מנסה להביא לאיזון בין עקרונות ואינטרסים מתנגשים. לדוגמה: חוק הגבלת המהירות הוא פשרה בין עיקרון חופש התנועה לאינטרס שמירת חיי אדם.

משפט, מוסר וצדק

משפט – מערכת צורנית טכנית של כללים מחייבים.

 

צדק – בדיקת התוכן. השאיפה במשפט היא שהנורמות שהריבון מטיל יהיו צודקות. בעונשים חמורים יש נטייה להקפיד ביותר על שיקולי צדק. החברה עושה קיזוז בין מצבים קיצוניים שבהם אי הקפדה על צדק יכולה לגרום לעוול מוחלט, לבין מקרים שבהם גזר הדין אינו חמור ולפעמים במקרים אלו מתחשבים יותר בגורמים אחרים.

 

מוסר – האם תפקיד המחוקק הוא לחוקק חוקים שישמרו על נורמות מוסריות? (למשל נורמות דתיות)

 

פטרנליזם מול ליברליזם – החלטות מוסריות

פטרנליזם – לפי תפיסה זו החברה היא האבא של כולנו ויש לה זכות מלאה / חובה לדאוג שנתנהג בצורה נכונה ולכן יש

הצדקה לאכוף ולחוקק חוקי מוסר במדינה.

ליברליזם – הארט טוען שיש לאכוף כללי מוסר רק כשאין מחלוקת בציבור לגבי הלגיטימיות שלהם (10 הדיברות). לפי

הקונצנזוס. בתחומים שבהם יש מחלוקת אין על המחוקק לקבוע.

 

המשפט הפוזיטיבי –

 

המשפט הקיים והמחייב וכדי לזהותו עושים בדיקות טכניות בלבד. נורמה משפטית תקפה לחלוטין אם התקבלה בדרך הטכנית המתאימה לקבלתה. לא נדרשת שום עמידה בקריטריון נוסף. האם החוק ניתן בסמכות? האם כל נורמה שואבת את זכותה מהנורמה שמעליה עד לנורמה הבסיסית? אוסטין וקלזן הם הדוברים העיקריים של המשפט הפוזיטיבי.

השלטון בישראל הוא שלטון פוזיטיבי.

 

המשפט הטבעי –

 

קיימים עקרונות משפט הנובעים מההגיון והצדק. חוקי המשפט הטבעי הם:

א.     נצחיים – החוקים הטבעיים אינם משתנים מדור לדור.

ב.      אוניברסליים – אינם משתנים מארץ לארץ.

ג.       אידיאליים – עליונים, מוחלטים.

 

חסרון המשפט הטבעי: חוקים אלו אינם מוחלטים, תפיסת הצדק שונה מאדם לאדם.

אריסטו "אם החוק הכתוב נגדך, עליך לטעון ליישום המשפט האוניברסלי, ואם הוא לטובתך, עליך לטעון כי מסוכן להתעלם מהחוק הפוזיטיבי.

יתרונות המשפט הטבעי: במשטר היטלר עלה השלטון לפי החוק. לפעמים גם אם החוק התקבל לפי המשפט הפוזיטיבי, זה עדיין לא אומר שהוא חוק שראוי שיכבדו אותו (למשל האפשרות בצה"ל לטעון שפקודה היא "בלתי חוקית בעליל").

לא קיימים בעולם משטרים בעלי גישת משפט טבעי. ברוב המדינות קיימת חוקה שמגדירה בתוכה עקרונות של המשפט הטבעי.

 

התיאוריה של קלזן

משפט זה פירמידה של נורמות, שבראשה יש את הנורמה הבסיסית. הנורמה הבסיסית היא ואתה נורמה שאין נורמה קודמת לה (הנורמה הבסיסית בישראל היא ציות לחוקי הכנסת). הנורמה הבסיסית בד"כ היא שמוסד X הוא המחוקק שיש להישמע לחוקיו.

משפט קובע לפרטים בחברה את הנורמות שהם צריכים לעמוד בהן.

לשם קביעת הכללים על החברה לקבל מנגנון שיקבע לה את הנורמות.

התיאוריה של קלזן מגדירה את ההיררכיה בקביעת הנורמות:

חוקה – מסמך משפטי המחלק את הכוחות המשפטיים בין המוסדות השונים.

הרשות המחוקקת (הפרלמנט).

הרשות המבצעת (הממשלה).

 

התיאוריה של אוסטין

משפט זה הוראה של ריבון שבד"כ נאכפת כלפי מי שכפוף לריבון (ריבון – זה שמעליו אין אף אחד). על הפרת הוראות אלו מוטלות סנקציות.

מערכת נורמות משפטית היא שרשרת ההסמכה, כל נורמה משפטית חייבת להצביע על נורמה משפטית גבוהה יותר המעניקה לה סמכות. היחידה שלא מחויבת בתנאי זה היא הכנסת בעלת הנורמה הבסיסית. עקרון ריבונות הכנסת נובע מהנורמה הבסיסית.

 

חזרה אל: יסודות המשפט

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות