המאמר מספר על איך ההיסטוריונים חקרו את התקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה, אילו תחומים חקרו ומה התוצאות וההשלכות שלהם, תוך טענה שמלחמת העולם הינה מלחמה טוטאלית שהשפעותיה נגעו בתחומים רבים: מדיני, כלכלי, חברתי, תרבותי, מגדרי.
מלחמת העולם הראשונה שינתה את פני החברה והתרבות האנושית, אין היא ככל המלחמות של העבר ואין היא כחלק מרצף של אירועים בעלי משמעות מובנת. המלחמה היוותה פרשת דרכים בהיסטוריה והייתה למעשה לאירוע הדרמטי האולטימטיבי המשנה את חייהם וגורלם של רוב בני האדם. ההכרה של ההיסטוריונים בעקבות מלחמת העולם הראשונה כי המלחמה ובעצם כל מלחמה היא הרסנית לחברה ולפרט, והיוותה למעשה את האבטיפוס של המלחמה המודרנית. לכן אין היא יכולה להתיישב עם חקר החברה בעבר. מלחמת העולם הראשונה הינה "סוכן שינוי חברתי".
הגיוס היה תהליך שבו נטלו חלק מדינות ואינטרסים או קבוצות חברתיות לעיתים ממש תוך כדי משא ומתן. יתרה מכך תהליך ההתגייסות ערב המלחמה הכניס אליה קב' שהודחו ממנה קודם לכן. בקב' אלו נמנו איכרים, נשים, מעמד הפועלים. כיצד קרה שמעמדות הפועלים התגייסו למען המלחמה? וכיצד המשיכו צבאות של מגויסים מהמעמד הנמוך לשאת בנטל שלכאורה לא היה להם חלק בו? ההיסטוריה החברתית עדיין שואלת שאלות אלו. העורף מתואר כחזית במלחמה טוטאלית ולכן הישרדותם של האזרחים חשובה, הסיבה היחידה לניצחון מעצמות ההסכמה על מדינות הצי הייתה היעדר יחסי של מחסור בעורף. ל"חורף הלפתות" בגרמניה (1917) שבו הלפת הפכה למרכיב העיקרי בדיאטת האזרחים ולתחליף עלוב של חלבונים הייתה השפעה רבה על המלחמה יותר מאשר מהלכים כושלים של המטה הגרמני.
המלחמה דחפה קב' שוליים מן הפריפריה של האומה והחברה האזרחית למרכזה, והביאה אותם בכך לראשונה ליהנות מהמשאבים הלאומיים. הצורך של המדינה לשיתוף פעולה של העובדים הביא לא רק לעלייה בתעסוקה לא אף לעלייה בשכר ושיפור תנאי העסקה. היעדר מילונים של גברים מפרנסים יצר מע' סיוע למשפחות ובכך הפכה המדינה לבעלת שירותיים חברתיים. השינוי תואר כשיפור או התקדמות של המקופחים, לפועל כעת היו סיכויים לחיים ארוכים יותר מאשר לחייל.
המלחמה הייתה גם זרז של תהליכים חברתיים ויש אנשים הרואים בה מאורע מיטיב ומשפר-גישה זו מוגבלת ומעוותת ופרובלמאטית מבחינה מוסרית אך צריך לדעת שהיא קיימת.
לדעת ההיסטוריונים המלחמה שינתה לא רק את האופן שבו בני אדם תפסו את הקונפליקט האלים, אלא גם את העולם והתרבות. היא יצרה מסגרת חדשה לחלוטין של התובנה וקבעה שפה חדשה מודרנית, מעיין בנק מושגים מלחמתי, גופה נקראה אפר, חייל נקרא לוחם, התגייסות נקראת הצטרפות לדגל. כתבי הלוחמים בשדה הקרב הם המקורות של מרבית ההיסטוריונים ורוב רובם של כותבים אלו היו בני המעמד הבינוני.
מעמד הנשים הנשים בתקופת מלחמת העולם הראשונה
ברוב החברות המוכרות נשים אינן לקחו חלק בתחומי הצבא והפוליטיקה. הגבר נחשב כאזרח ואילו הנשים לא, במובן הפוליטי של העניין לא הייתה להן זכות בחירה. בתק' המלחמה נשים רבות נטלו חלק בכלכלת המדינה ובארגון יחסי הציבור לגיוס המלחמתי. והיו למעשה אחראיות לשינוי החברתי שנוצר בעקבות המלחמה. באיטיות החלו להיטשטש ההבדלים בין החזית לעורף ולפיכך בין תפקידים המוגדרים "נשיים" ו"גבריים" ובעבודת המסורתיות בין המינים. תעשיית המלחמה שייצרה נשק, תחמושת ומתכות היו פתאום לעבודות נשים, שראו בעצמן כפועלות למען שירות המדינה ולעיתים אף כחיילות (הייתה פעילות נשית גם בתפקידי אחיות צבאיות). בעקבות זאת החלה עלייה ברמת החיים של מי שהיו נמנים אם המעמדות הנמוכים. המסקנה הייתה שהמלחמה הטיבה עם הנשים והפועלים הלא מגויסים. המלחמה לא רק הביאה לעלייה בשכר ורמת המחייה אלא פשוט שיחררה אותן. למרות זאת ישנם חוקרים הטוענים כי העניין לא היה שינוי לאורך זמן ולאחר המלחמה הכול חזר לקדמותו. המסקנה המתבקשת היא שזהות נשית וגברית אינן נתונים קבועים אלא משתנים התלויים בזמן ובמקום. מלחמה זו מציגה דיון ער בסוגיית הזהות המגדרית ובמיוחד בזהות הגבריות והנשיות החדשה, המודרנית. חוקרים רבים עסקו בסוגיה של תופעת האישה החדשה העצמאית שצצה בזמן המלחמה מקרה זה שימש לייצוג תופעות חברתיות בכלל. כמו, שינויים במשק ועליית השכבות הנמוכות אל הזירה הפוליטית.
לסיכום: מלחמת העולם הראשונה הייתה קולוניאלית לא רק משום שהתחוללה בין אימפריות אלא מפני שנגעה בזהות היום יומית של האוכלוסייה בעיר ובשטחים הקולוניאליים מחוצה לה, ועיצבה אותן. המלחמה גם קרבה באורח חסר תקדים את המרכזיים המערביים והפריפריות של האימפריות. המלחמה הינה בסיס לשינוי נק' המבט של חוקרים רבים לפי דעתם המלחמה לא באה לסיומה בשעה 11 בבוקר של 11 בנובמבר 1918 אלא נמשכה הרבה אחריה ואולי טרם הסתיימה.
ראה גם:
הרקע וההשלכות של מלחמת העולם הראשונה
מהלך מלחמת העולם הראשונה – מחצית ראשונה
