דרכי הוראה: דיון

בניגוד להרצאה, אפשר לראות בדיון שיטת לימוד שבה התלמיד במרכז, בשיטה זו אין המורה ניצב בחזית כמו בהרצאה, אלא הוא חלק ממעגל שבו יושבים המשתתפים. השיטה מאופיינת בכך שהלומדים הם מקור העיקרי לידע, והמורה רואה את תפקידו בהנחיית הדיון, במיקוד תשומת לב המשתתפים לבעיות ספציפיות שמתעוררות, ובתרומה מן הידע שלו לתהליך.

 

עקרונות הדיון ויתרונותיו:

  • הדיון מבוסס על ההנחה שהידע אינו חיצוני בהכרח אלא שיסודותיו נמצאים בכוח אצל הלומדים. תפקידו העיקרי של המורה הוא לאפשר לתלמיד לפתח ולחשוף את המשאבים הטמונים בו, כלומר, להוציא את ידיעות התלמיד מן הכוח אל הפועל.
  • הדיון מאפשר לתלמיד לא להסתפק בצבירה פסיבית של ידע אלא ללמוד כיצד לרכוש ידע באופן עצמאי. דרך פעילות הגומלין עם הלומדים האחרים ועם המורה מגיע הלומד באופן עצמאי להבנת החומר. באמצעות הדיון מכין הלומד את עצמו למשימות שמחוץ למסגרת הלימודית. הוא ער למקורות הטמונים בו ומפעיל אותם גם בתחומים שמחוץ לתחום הלימודים.
  • הדיון משמש כדרך ללימוד תהליך דמוקרטי והוא מחייב את המורה לנהוג בדרך דמוקרטית. אם תהליך החינוך נתפס כסוכן סוציאליזציה ובחברתנו נחשבת הגישה הדמוקרטית כבסיס לניהול חיים חברתיים תקינים, הרי ששיטת הדיון תורמת לחינוך במובן הרחב.
  • שיטת הדיון מדגישה את איכותו של החומר הנלמד ע"פ כמותו, באמצעות דיון יזכור התלמיד את הידע החדש במידה מקיפה ושלמה יותר בהשוואה למערכת עובדות ורעיונות שנכפו עליו מבחוץ. התלמיד ירכוש את הידע כמערכת של ידיעות המתפתחת וזורמת בהתאם לגילוייו ולידע נוסף שהוא צובר עם הזמן.
  • הלימוד בשיטת הדיון מביא סיפוק ושכר פנימיים משום שהידע הוא תוצאה של פעילות עצמית. הלומד, תודות למאמציו מגיע לבדו להבנת החומר הנלמד, דבר המעודד אותו ללימוד נוסף על סיפוק הצרכים הפנימיים ולא רק למען צרכים חיצוניים. הלימוד בשיטת הדיון מספק צורך אנושי בסיסי: הצורך להשתתף באופן פעיל, לגלות את הסביבה ולשלוט בה דרך הבנתה.
  • שיטת הדיון מפתחת בלומד את ההרגשה שהוא מסוגל לעבוד באופן עצמאי, הוא מסתמך על עצמו בהתמודדו עם בעיה ותהליך הדיון מגביר את בטחונו העצמי בתחום הלמידה.
  • שיטת הדיון מעודדת פעילות גומלין חיובית בין המורה לבין התלמיד, כאשר אנשים עובדים יחד לקראת מטרה משותפת מתפתח ביניהם יחס בינאישי חיובי.
  • הדיון עוזר ללומד להבין נושא: המדבר מבטא בקול את רעיונותיו באוזני הזולת, הוא עצמו שומע אותם ומברר לעצמו את עמדתו (משמיע ושומע). הדרך שבה הוא מגיב לדעות זולתו גם היא מבהירה לו ולאחרים את עמדתו. הדיון מחזק גם את היחסים בין הלומדים עצמם, ואלה רואים זה בזה תומכים ושותפים להתמודדות ולהצלחה בתחום הלמידה.

 

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות