דרכי הוראה: הרצאה

ההרצאה היא דרך הוראה או שיטת לימוד שבה לרוב ניצב המורה מול תלמידיו ומעביר להם יחידה מתוכננת ומובנית של  חומר עיוני ברמה הכרתית מובהקת. פעילות המורה היא השלטת במהלך השיעור ולתלמידים ניתנת רק לעתים האפשרות לשאול שאלות או להעיר הערות על הנאמר.  מבקרי השיטה הטוענים  שההרצאה היא תהליך סמכותי, בלתי משמעותי ויבש שבו הלומדים משתעממים ונדרשים לחזור באופן מכאני על דברי המורה. יש המתארים את סיטואציית ההרצאה כמצב שבו הלומדים פסיביים ודעותיהם ורעיונותיהם אינם באים לידי ביטוי. מתנגדי השיטה טוענים שרק מה שהתלמידים מגלים בעצם זה מה שנרכש באמת. תומכי השיטה לעומתם טוענים שהביקורת איננה מבוססת ואפשר לפעמים להיתקל במרצה משעמם, אבל אין זו ביקורת כלפי השיטה עצמה. לטענתם השיטה עשויה לעניין, להעביר גירויים אינטלקטואלים לתלמידים, להביא סיפוק הודות להבנת החומר המסובך ולדרבן את הלומדים ללמידה נוספת.

 

ההרצאה מתבססת על מספר הנחות יסוד:

  • הידע הדרוש לתלמיד הוא חיצוני, כלומר, מה שהוא יכול או צריך לדעת ידוע למישהו אחר, המורה במקרה זה, היכול להעביר לו את הידע הזה. החומר שמועבר בהרצאה נקלט ומשתלב במכלול הידע שרכש התלמיד בכל מיני דרכים אחרות, ידע המשמש בסיס לקליטת ידע חיצוני נוסף.
  • היות שהמורה משמש כמקור הידע החיצוני העיקרי של התלמיד הוא יכול לארגן ולהבהיר את החומר באופן שיאפשר לתלמיד לקלוט אותו בצורה היעילה ביותר.
  • כדי שהתלמידים יפיקו את מרב התועלת מן ההרצאה יש לבססה על ידע קודם ולארגנה באופן שישלב ידע זה.

 

מלבד זאת, כאשר המורה מרצה עליו לשים לב לנקודות הבאות:

 

  • עליו להיות בטוח שהתכנים הנשלחים ממנו אכן נקלטים ומפוענחים ע"י התלמידים.
  • עליו לפתח יכולת לתרגם את הידע שלו לשפה הנהירה לתלמיד, דבר המבטיח קליטת השדר ללא עיוותים.
  • עליו לוודא שהלומד יכול לפענח את השדר
  • עליו לוודא שהתלמיד יכול לחזור על חומר ההרצאה ושהוא מסוגל להכלילו ללמידה משמעותית ולא רק ללמידה בע"פ.

 

עקרונות שיטת ההרצאה ויתרונותיה:

  • ההרצאה מבוססת על העיקרון שתרבות ניתנת להעברה. כלומר, הידע האנושי המצטבר ניתן להעברה בדרך מובנית וחסכונית לדור הבא, דבר המאפשר את קידומה הבלתי פוסק של התרבות האנושית. אילו היה כל דור נאלץ לגלות בעצמו את חוקי הטבע מבראשית, לעולם לא היינו מגיעים לכל אותם הישגים שבהם אנחנו מתברכים.
  • ההרצאה היא דרך לימוד חסכונית ויעילה: היא מאפשרת להעביר ללומדים רבים ידע מסוים ביחידת זמן אחת. אם מצד אחד ברור שההרצאה היא דרך חסכונית ומצד שני היא יעילה פחות משיטות לימוד אחרות, הרי שבמסגרת מערכת החינוך זוהי הדרך הטובה ביותר ללימוד.
  • ההרצאה מבוססת על הצורך במשוב. המשוב מאפשר למורה לעמוד במדויק על יעילות שיעוריו ועל מידת קליטת החומר בקרב תלמידיו. במחקרים מודגשת חשיבות המשוב כהד על מסירת המידע וקליטתו. שאלות התלמידים ותגובותיהם מאפשרות למורה לחוש באיזו מידה נקלט החומר שהעביר. בשיעור מאוחר יותר יוכל המורה לבדוק באיזו מידה נטמע לימוד זה במערכת ידיעותיו של התלמיד ועד כמה הוא יכול ללמוד בעזרתו דברים חדשים.
  • ההרצאה מאפשרת למורה לארגן את החומר, הוא יכול להציג בראשית דבריו את הבעיה שאיתה יתמודדו התלמידים. באפשרותו לבחור ולהכין דוגמאות רלוונטיות, ללכת מן הקל אל הכבד, להתבסס על חומר קודם שלמדו התלמידים, להדגיש נקודות בעייתיות במסכת הנושא, להגיע באופן שיטתי למסקנות, וכך לאפשר למידה הדרגתית, מרבית ויעילה.
  • ההרצאה מאפשרת למורה להתכונן באופן שיטתי: בהכנת מערך השיעור בולטת העובדה שהמורה הוא בעל התפקיד הראשי, הוא השולט על חלוקת הזמן בשיעור, והוא המכוון את התלמידים בתום ההרצאה למקורות שונים בהם יש ידע נוסף להרחבה מעבר למה שהועבר בהרצאה.
  • הכנת מערכי השיעור ותכנונו מאפשרים למורה ראייה לרחוק ותכנון מדויק של העברת החומר בשנת הלימודים, תכנון מסייע למורה להשיג מטרות לימודיות מוגדרות למשך זמן ארוך.
  • שיטת ההרצאה מאפשרת למורה פיקוח שיטתי על הישגי התלמידים בעזרת יצירתם של מבחנים אובייקטיביים וסטנדרטיים. מבחן אובייקטיבי ניתן להכנה כאשר החומר המועבר לתלמידים ברור, מובא בידי המורה בדרך זהה לכל תלמידי הכיתה ומבוסס על נקודות עיקריות שאותן הדגיש המורה בהרצאתו, כך יוכל המורה לאתר נקודות תורפה בחומר הלימוד ולהרחיב ולהדגיש נושאים שבהם נתקלו התלמידים בקשיים.
  • ההרצאה היא תהליך פעיל הן מבחינת המורה והן מבחינת התלמיד, שיטת ההרצאה מסתמכת על כך שהתלמיד מקשיב והבנת כל שלב נוסף בהרצאה מתבססת על הבנת השלבים הקודמים. הטענה שבעת ההרצאה התלמיד סביל לחלוטין היא טענה מביאה בחשבון את האינטראקטיביות שבהוראה.

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות