תפקידי בית הספר: אינטגרציה מעמדית

המעמד הסוציו-אקונומי קובע את מידת הנגישות למשאבים חינוכיים ולכן אף את רמת ההישגים אליהם יכולים תלמידים להגיע. לפיכך, ילדים ממעמד גבוה זוכים לחינוך ברמה גבוהה יותר ולהישגים. משרד החינוך שואף לצמצם את הפערים הקיימים מהמעמדות השונים ולבנות תכניות לימוד ומוסדות חינוך המתאימים לכל המעמדות. מצד אחד שואפת מערכת החינוך לקדם תלמידים חלשים ומצד שני ישנו נסיון ליצור חברה מלוכדת ללא הפרדה ואפליה. נשאלת השאלה – עד כמה מצליחה מערכת החינוך בביטול התוויות המיוחסות לבני המעמד השונים ? כץ ובן יוחנן, 1993 המנתחים אינטגרציה בבי"ס יסודי הראו שאותם ילדים שזקוקים לעזרה, לאחר שטופחו ע"י התכנית תפקדו בצורה טובה יותר הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. לפיכך הם הסיקו שניתן להגיע להישגים חינוכיים אםפועים לפי התכנון ועל בסיס תשתית שהוכנה מראש ואם פועלים לפי תנאי מודל האינטרגאציה. גביזון, 1994 גם טענה שהקפדה על אינטגרציה מועילה יותר מאשר תכניות בהן קיימת הפרדה בין תלמידים חלשים וחזקים וכי נסיונות ההשקעה הממוקדות בחלשים ובידודם לשם כך מחזקת את הסטיגמה המיוחסת להם כקבוצה של נזקקים חסרי יכולות ולכן הם מועדים לכשלון. דר ורש, 1994 האינטגרציה החינוכית במסגרתה משלבים תלמידים חזקים וחלשים בחטיבת הביניים, אינה מחזקת את תחושת הקיפוח של השכבה החלשה. כאשר תכנית האינטגרציה לא מיושמת ולא יוצרים קבוצות לימוד הומוגנית, ההפרדה הלימודית משפיעה גם מבחינה חברתית: במסגרות לימוד המיועדות למתקשים ישנו שיעור גבוה של בני עדות המזרח מהמעמד הנמוך. אי יישום האינטגרציה נובע מן הדחף לקדם את התלמידים בעלי היכולות הגבוהות ולא להאט את התקדמותם ע"י שילובם לצד חלשים. מדיניות זו נובעת תוך מתן חשיבות לאספקטים של הישגים לימודיים והיא באה ע"ח שיוויון חינוכי ולכידות לאומית. בארץ חשיבות זו באה לידי ביטוי בעיקר בכיתות הגבוהות.

 

חזרה אל: תפקידי בית הספר פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות