חינוך תחומי השכל (למידה) – סיכום

שני זרמי מחשבה מזינים תיאוריה זו:

האחד הוא הזרם הקלאסי בחיינו המתבטא בהשקפתו של אריסטו שלפיה יש לאמן את המוח כפי שמאמנים את שרירי הגוף. לפי השקפה זו לימוד השפות הקלאסיות – יוונית ולטינית וכן לימודי פילוסופיה ומדעים כלליים כמו לוגיקה, משמשים כאימון טוב ביותר לשכל. לאחרונה נוספו תחומים נוספים כמו מתמטיקה.

הזרם השני הוא הזרם הפסיכולוגי שטען לקיומן של מחלקות נפרדות במוחו של האדם ואשר כ"א מהן אחראית על תפקוד אחר של המוח (וולף). את המחלקות במוח ניתן להשוות פחות או יותר לשרירים וניתן לפתח אותן באמצעות תרגול כפי שממפתחים את השרירים.  לפי תיאוריה זו מקצועות מסוימים משמשת כתרגול טוב למחלקות של שפיטה, זכירה, הבנה וכו'.  המלצתו של וולף היתה להשתמש בחומר קשה ומשעמםלצורך תרגול הפונקציות השכליות כיוון שכך ניתן לפתח את מחלקת הרצון. תיאוריה זו התגלתה בלתי נכונה אך בשנים האחרונות נמצא במחקרים נוירו-פסיכולוגיים כי יש הבדל בפונקציות של אונות המוח. האונה השמאלית אחראית ללימוד קוגניטיבי ולחשיבה ממוקדת, והאונה הימנית אחראית ללימוד בעזרת אינטואיציה וחשיבה מסתעפת. השקפה זו שלפיה יש לאמן את מחלקותיו השונות של המוח באמצעות חומר לימודי מתחומים שונים נתמכה בבתי ספר תיכוניים בצרפת, שם היה לימוד השפות הקלאסיות בבחינת חובה, ומטרתו הייתה לאמן את חשיבתו ההגיונית של התלמיד. חובת לימוד זה נזנחה בגלל מרד הסטודנטים. התיאוריה של חינוך תחומי השכל אינה מקובלת כיום. היא ננטשה במידה רבה בעקבות עבודותיו של תורנדייק שבדקו תיאורית ההעברה: נבדקה רמת משכל של 2 קבוצות ילדים, האחת עסקה בספורט והשנייה עסקה בלימוד לטינית וצרפתית – לא נמצא הבדל משמעותי ברמת המשכל , ממצאים אלו סתרו את התיאוריה לפיה ניצן היה לצפות שבעקבות למידת צרפתית ולטינית תחול התפתחות אינטלקטואלית אשר תמצא ביטויה גם בציון המשכל. תורנדייק בדק גם כיצד משפיעים על הילדים בתי הספר שבהם מושם דגש על האימון השכלי אך הוא לא מצא שתלמידי בתי"ס אלה מקדמים את בני גילם בהתפתחותם האינטלקטואלית. בעקבות ממצאים אלו הפסיקו בארה"ב ללמד לטינית ויוונית.

חזרה אל: למידהפסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות