התניה אופרנטית בבית הספר – סיכום

את עקרונות ההתניה האופרנטית ניתן לנצל בבי"ס בשני תחומים עיקריים: למידה עיצוב התנהגות התלמיד.

 

התניה אופרנטית בלמידה
בתחום המידה יכול המורה להשתמש בחיזוקים מסוגים שונים בהתאם לגיל התלמידים וצרכיהם האינדיבידואליים, כדי לחזק התקדמות בנושאי לימוד שונים. מתן שבחים על תשובות נכונות היא דרך טובה לעידוד התלמיד להמשיך בלימודיו.  סקינר  הוראה מתוכננת = מערכת הוראה ולמידה שבה המורה או המתכנת מכין מראש נושאים מוגדרים, מפרק אותם להרבה צעדים קטנים וקרובים זה לזה ומסדר אותם ברצף הגיוני כדי שתלמידים יוכלו לעקוב וללמוד בקלות.   כל צעד בשיטת הוראה זו מבוסס על הצעד הקודם לו, והלומד מתקדם בהדרגה מצעד לצעד בקצב המתאים לו. ביצוע נכון של כל צעד על הרצף מזכה את התלמיד בחיזוק הצמוד לביצוע הפעולה ואז יכול התלמיד לעבור אל הצעד הבא. לפעמים הרשות לעבור לצעד הבא היא בעצמה חיזוק על ביצוע נכון.  כדי ליישם את שיטת הוראה זו יש להתחיל בתגובה הקיימת כבר אצל הלומד ולחזק כל התקדמות לעבר התגובה הרצויה. לדוגמא אם רוצים ללמד ילד להכין שעורי בית שמים את ההתנהגות הרצוייה מבחינתו בראש הפירמידה ומתחת את ההתנהגות שאנחנו רוצים שתקרה. כדי לתכנת מערכת לימוד של התניה בשלבים יש לענות תחילה על השאלות הבאות:

  1. איזו התנהגות רוצים ליצור ? על המורה להגדיר בדיוק רב ובמונחים של התנהגויות ספציפיות לאיזו מטרה הוא שואף להוביל את התלמיד. (לדוגמא: ילד שלא רוצה לקום מוקדם לבי"ס).
  2. מהם המחזקים העומדים לרשותנו ? – את המחזקים יש לבחור מן הגירויים שיש ביכולתו של מערך בית הספר לספק. כמו כן יש להקפיד שהמחזקים יהיו משמעותיים לילד והלומד. (לדוגמא: ילד שמקבל חטיף בשביל לקום אז נכחיד את ההתנהגות הזו).
  3. מהי התגובה ההתחלתית העומדת לרשותנו ? – את תכנית הלמידה מרכיב המתכנת כמערכת של צעדים קטנים שראשיתם התנהגות קיימת וסופם התנהגות שהיא מטרת הלמיד: לשם כך יש לקבוע בדייקנות את רצף הצעדים המקרבים את התלמיד אל ההתנהגות הרצויה.
  4. כיצד יורכב לוח החיזוקים ? מהי הדרך להצמיד חיזוקים לתגובות ? מהו במרחק האופטימלי בין הצעדים שיאפשר מתן חיזוקים בשכיחות מספיקה ?

תהליך זה קשה לביצוע בייחוד בכיתות בהם כארבעים תלמידים. בהשראת סקינר פותחו מכונות הלמידה בהן תהליך אוטומטי: בעיה מוצגת בפני תלמיד, הוא משיב עליה אם ענה נכונה מופיעה שאלה חדשה באם לא מופיעה השאלה שוב או שאלה אחרת שבה מפורק שלב הכשלון לשלבי חשיבה מפורטים ופשוטים יותר. עקב הסרבול בשימוש במכונות הופסק השימוש בהן על אף שלתקופה מסויימת זכו הן להצלחה רבה.

 

התניה אופרנטית בעיצוב התנהגות

עיצוב התנהגות. אחת הבעיות שאיתה מתקשים מורים להתמודד קשורה להתנהגות ומשמעת בכיתה, תיאורית ההתניה האופרנטית עשויה להיות לעזר רב במקרים אלו.  כאשר נתקלים בבעיית התנהגות של ילד בכיתה אפשר להתגבר עליה במספר שלבים:

  • על המורה לזהות באופן ברור את יחידת ההתנהגות הבלתי רצויה, למשל: הילד קם ממקומו ומדבר ללא רשות. (יש להגדיר את ההתנהגות במדוייק)
  • על המורה המעוניין לשנות את התנהגותו הבלתי רצויה לבדוק האם הילד מקבל חיזוק על התנהגות זו, ואם כן, על המורה לברר לעצמו מהו החיזוק. יתכן כי החיזוק שהילד מקבל על הפרעותיו הוא תשומת הלב של המורה.

לאחר שבירר המורה את שני השלבים הללו, הוא יכול לעבור לשלב הראשון של הטיפול – הכחדת ההתנהגות הבלתי רצויה.  ניתן לגרום לדעיכת ההתנהגות בעזרת מניעת החיזוק, במקרה הזה, יפסיק המורה להפנות תשומת לב להתנהגויות השליליות של התלמיד, יפסיק לחזק אותה והיא תדעך.  הכחדה זו יכולה להיות יעילה יותר, אם לצידה תילמד התנהגות אלטרנטיבית רצויה- על המורה לבחור התנהגות חיובית של התלמיד ולחזק אותה כדי להגבירה, עד שהתנהגות זו תמלא את מקום ההתנהגות שהוכחדה.  הילד יוכל למשל לעסוק בסידור הספרייה והמורה יקדיש לו תשומת לב מרובה בתחום זה, וכך ילמד הילד שהוא יכול לקבל תשומת לב עבור התנהגות זו ולא עבור הפרעות בכיתה.
לטכניקת עיצוב ההתנהגות שימושים רבים גם בתחום הפחתת הפחדים – שיטת הדסנסיטיזציה (הפחתה שיטתית של רגישות) – שיטה המבוססת על קירוב הדרגתי של היחיד (במצב רגיעה) אל הגירוי הגורם לו תחושת פחד, ועל מתן חיזוקים חיוביים. למשל טיפול בפוביית בית ספר. טכניקה נוספת לעיצוב התנהגות המבוססת על התניה אופרנטית היא כלכלת אסימונים –  בשיטה זו הילד מקבל תגמול על כל התנהגות רצויה שזה יכול להיקרא אסימון, או כל סמל אחר. כאשר הילד אוסף מספר מסוים של אסימונים הוא רשאי להחליפם בתגמול מושך יותר.  שיטה זו נזנחה במסגרת החינוכית הרגילה ומשתמשים בה בעיקר בטיפול פסיכולוגי בבתי חולים ובלימוד תלמידים בעלי קשיי למידה – למשל טיפול בשיטה זו בהרטבת לילה, ויכול להיות ששימוש מתוחכם יהיה יעיל בעידוד לימוד מתמטיקה. שימוש בשיטות המבוססות על חיזוקים מעורר את השאלה: מהו חיזוק יעיל ? בעבור אדם אחד יכול להיות חיזוק מסוים יעיל, ולא יעיל בעבור אדם אחר. שיטה שבאמצעותה ניתן לקבוע מהו חיזוק יעיל בעבור כל אדם קרויה ע"ש  הפסיכולוג האמריקאי פרמק – תופעת פרימאק – לפי שיטה זו , מבקשי מהאדם ליצור היררכיה של הדברים האהובים עליו, החל בדבר שהוא הכי אוהב וכלה בדבר שהוא הכי פחות אוהב. אם נרצה לחזק התנהגות מסוימת, יש לתת לאותו אדם את החיזוק המופיע בראש ההיררכיה שהוא יצר. עקרון פרמק עוזר בבחירת חיזוקים יעילים לכ"א וגם מסייע בהגברת היעילות של התנהגות מסוימת כאשר הציפייה לחיזוקים היא שונה.  עקרון פרמק מוכר גם בשם "עקרון הסבתא" – ע"ש העיקרון של הסבתא שאמרה "אם תסיים את כל האוכל, תקבל גלידה".

 

חזרה אל: למידהפסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות