תהליך ההתניה הקלאסית – סיכום

למידה = קישור בין גירוי מותנה לגירוי לא מותנה (גירוי > גירוי). לפי התניה זו, תתרחש למידה רק אם האורגניזם נחשף לגירויים.

פבלוב עסק בחקר הרפלקסים במה שכונה התניה קלאסית. רפלקס = קשר עצבי בלתי רצוני בין קליטת גירוי לבין תגובה פיזיולוגית הטבועה באדם (לדוגמא: רפלקס הברך). פבלוב טען שלמידה היא הצמדת גירויים חדשים לרפלקסים קיימים. רפלקס טבעי = רפלקס בלתי מותנה. הגירויים הטבעיים המעוררים את הרפלקס הטבעי מכונים בשם גירויים בלתי מותנים (=מעוררת אוטומטית וללא למידה תגובה בלתי מותנית, בלתי מותנית בלמידה). רפלקס עליהם מתבססת הלמידה = רפלקסים מותנים. במקביל להם קיימים גירוי מותנה (= גירוי נטראלי, לא מעורר מטבעו פעולה רפלקסיבית) ותגובה מותנית (= מופיעה כתגובה לגירוי המותנה) ותגובה בלתי מותנית (=תגובה רפלקסיבית ולא קשורה ללמידה קודמת). היינו גירוי ותגובה שנקשרו זה לזה באמצעות התניה. כאשר צמידות זו חוזרת על עצמה רבות, נוצר קשר בין הגירוי הנוסף לתגובה הטבעית ולפעמים הגירוי החדש יש בו כדי לעורר את התגובה הרפלקסיבית גם בלא נוכחות הגירוי הטבעי.

הניסוי של פבלוב – 2 שלבים (מטרת הניסוי ללמד את הכלב לרייר כתגובה לפעמון):

שלב א'                                                                          שלב ב'

גירוי בלתי מותנה – אוכל                                               גירוי מותנה – פעמון

תגובה בלתי מותנית – ריור                                             תגובה מותנית – ריור

הניסוי – בשלב ראשון פבלוב הראה לכלב פרוסת לחם ואח"כ נתן לו לאכול אותה. ברגע שהכלב ראה את פרוסת הלחם הוא רייר. כך פבלוב גילה את הרפלקס הלא מותנה = רפלקס מולד. ריור = רפלקס מותנה מכיוון שהכלב עשה קישור בין ראיית הלחם לבין האכילה. בשלב השני כל פעם שצלצל בפעמון נתן לו אוכל ואז הכלב עשה קישור אסוציאטיבי בין האוכל לפעמון ואחרי מספר פעמים איך שהכלב שמע את הפעמון הוא רייר.

חזרה אל: למידהפסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: