מהי למידה – סיכום (פסיכולוגיה חינוכית)

מהי למידה ?

למידה = תהליך פנימי של שינוי יציב יחסית בהתנהגות אשר איננו ניתן לתצפית ישירה ומשום כך היא מוגדרת באמצעות תוצאותיה המתבטאות בהתנהגות. התנהגות = הכוונה לפעולות המוטוריות הגלויות הניתנות לתצפית ישירה (לדוגמא: הליכה) ולפעולות ותהליכים כגון מחשבות, שאיפות וחלומות אשר על חלקן ניתן להסיק בדרך עקיפה בלבד. השינוי בהתנהגות המביע למידה חייב להיות יציב. שינוי מקרי וחד פעמי אינו מוגדר למידה. כתוצאה מתהליכים של שכחה אין הלמידה נשארת קבועה.

 

אינסטינקטים

קיימת הסתייגות בהגדרת המושג למידה והיא כי ישנם שינויים בהתנהגות אשר אינם נובעים מלמידה אלא מגורמים אחרים כגון אינסטינקט והוא מרכזי במיוחד בקרב חיוב – סוגי התנהגות בחיות הקשורים בעונה ובאורח מחזורי מקורם באינסטינקט והם אינם נלמדים. דוגמא לשינוי קבוע בהתנהגות שמקורו בלמידה הוא תופעת ההטבעה. הטבעה = שינוי בהתנהגות הנוצר בשלב קריטי בהתפתחותו של בע"ח ונשאר קבוע אח"כ. לורנץ בעבודותיו על ברווזים הוכיח כי בשלב מסוים של חייהם, מס' שעות לאחר בקיעתם הביצה, הילכו אחריו לאחר שהוטבעה בהם הליכה אחר אדם. אינסטינקטים קיימים גם בבני אדם, אם כי כיוון שהאדם הינו יצור מורכב וגמיש בהסתגלותו, אין להם השפעה מכרעת על התנהגותו, והתנהגותו  האינסטינקטיבית ניתנת לשינוי  – דוגמא: אינסטינקט הקיום – ישנם אנשים המתאבדים למרות קיומו.

תגובות אינסטינקטיביות של בני אדם קשורות למצב. לדוגמא תגובה אינסטינקטיבית לכוויית סיגריה תהיה שונה מזו של אדם הנאחז בדבר כלשהו ע"מ לא ליפול לתהום. היינו אם באופן רגיל נסיט ידנו ע"מ לא להיכוות מסיגריה, בעומדנו מעל תהום, אפילו כווית סיגריה לא תסיט את ידנו ותרפה אחיזתנו.

שינויים קבועים בהתנהגות אשר אינם תוצאה של למידה עשויים לנבוע אף מתהליך של הבשלה או גמילה. דניס ומנסה, 1940 חקרו התפתחות של תינוקות בשבט אינדיאני בו התינוקות קשורים בשנת חייהם הראשונה מרבית הזמן לעריסותיהם והם מוגבלים בתנועתם. אף על פי כן תינוקות אלו מתחילים ללכת בגיל שנה לערך – כמרבית הילדים האחרים.. גזל ערך ניסוי בכדי לברר את ההשפעה היחסית של בשלות ושל למידה על ההליכה בתאומות זהות – אחת קיבלה אימון של 10 דקות ליום במשך 6 שבועות והשנייה קיבלה את אותו אימון רק בשבועיים האחרונים, לא ניכר כל הבדל ביכולת הטיפוס של שתיהן. המסקנה העולה היא שישנם כשרים שונים שלהם קיימת תקופת בשלות המביאה את הכושר לידי ביטוי גם ללא למידה מכוונת.

 

מצבים פיזיולוגיים

מצבים אלה משפיעים אף הם על ההתנהגות אך השפעתם אינה קבועה. אדם יכול לשנות התנהגותו בהשפעת סמים או אלכוהול, אך אין המדובר בלמידה. השפעה זו חולפת ובעקבותיה גם ההתנהגות הנלוות לה.

למידה עקיפה ולמידה מכוונת

ניתן להוסיף כי למידה שהיא שינוי יציב יחסית בהתנהגות, נובעת מהתנסות במצבים של קליטת מידע ומאפשרת חזרה על ההתנהגות הנלמדת. בהגדרה זו ניתן לכלול למידות מכוונות ולמידות בלתי מכוונות. ילד לומד גם מתהליכים שנועדו ללמדו כגון שיעורי מורה וגם בדרך עקיפה או סמויה כגון במצבים שונים בחיי היום יום. דוגמא ללמידה מכוונת היא כאשר אדם לוקח שיעורי נהיגה, תחילה המורה מדריכו ואחרי קבלת הרשיון הוא נוהג באופן עצמאי. דוגמא ללמידה עקיפה הוא הולך רגל העומד לחצות כביש אשר בכוונתו לחצות אך לפתע מגיחה מכונית במהירות גבוהה, בפעם הבאה יבדוק את התנועה מצדדיו. אי אפשר לומר שלנהג מכונית היתה ללמד את הולך הרגל לחצות כביש אך ניתן לומר כי הולך הרגל למד מן ההתנסות. הן בלמידה מכוונת והן בלמידה עקיפה האפשרות לחזור על ההתנהגות הנלמדת היא הביטוי החיצוני לעובדה שההתנהגות אמנם נלמדה ונכנסה לרפרטואר התגובות האפשריות של היחיד. אלמלא ניתן לחזור על ההתנהגות החדשה לא ניתן לדבר על למידה.

 

הגישה הביהביוריסטית ללמידה

התניה קלאסית – פבלוב

תהליך ההתניה הקלאסית

התניה קלאסית מדרגה גבוהה: הכללה והבחנה

הכחדה והחלמה ספונטנית של התניה

הבדלים אינדיביאוליים בתהליך ההתניה

התניה אופרנטית – סקינר

התניה אופרנטית מול התניה קלאסית

חיזוק חיובי ושלילי בהתניה אופרנטית

התניה אופרנטית בבית הספר

תיאוריות למידה נוספות

תיאורית הלמידה של תורנדייק

התיאוריה של טולמן והגישה הקוגניטיבית ללמידה:

גישה פנומנולוגית ללמידה ולמידה רגשית

למידת חיקוי – בנדורה

למידת חיקוי בבית הספר

למידה מכאנית לעומת למידה משמעותית

למידת קבלה לעומת למידת גילוי

העברה בלמידה

חינוך תחומי השכל

תיאוריות היסודות הזהים בלמידה

תיאורית ההכללה בלמידה

המורה כמסייע להעברת הלמידה

למידה יעילה: חזרה פעילה ובחינה עצמית

סגנונות למידה

מחשבים בחינוך 

תנאים מפריעים ללמידה

ליקויי למידה

אבחון ליקויי למידה

 

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות