האינטרנט כמסגרת חברתית (פסיכולוגיה חינוכית)

האינטרנט הוא כלי תקשורת בין מחשבים, כיום השימוש באינטרנט נרחב ויש לו יתרונות ברורים: נגישות גבוהה למקורות מידע ולקשרים חברתיים במקומות מגוונים בכל שעות היממה, השימוש באינטרנט אינו דורש דבר פרט למחשב ולקו טלפון, ניתן לתחבר ולהתנתק בכל רגע נתון. היות והשימוש במחשב נימנה עם הפעילויות שבהן עוסק היחיד בפרטיות, הוא מאפשר חופש התנהגות גדול יותר מאשר פעילויות חברתיות אחרות. השימוש באינטרנט ממקם למעשה את האדם במרחב חדש מבחינה חברתית: מצד אחד הפרט במגע עם מקומות ואנשים אחרים ומצד שני הפרט נמצא לבדו כאשר הוא עוסק בפעילות הזו. התקשורת באינטרנט נעשית בעיקר עם אנשים שאותם הפרט אינו מכיר, חלק גדול ומרכזי  מן העניין והמשיכה שבשימוש באינטרנט הוא היכולת  לתקשר ובכל זאת לשמור על אנונימיות – להיות חברתי ולשמור על פרטיות. האינטרנט מהווה סביבה חברתית מסוג חדש (אתרי היכרות, צ'טים, פורומים, קבוצות דיון, קבוצות חברותיות וירטואליות שבהן ניתן לפרט חופש התנהגות. הוא יכול להצטרף ולנטוש כרצונו, איש אינו מכיר אותו או איך הוא נראה, הוא יכול לאמץ לעצמו זהות חדשה ולחוש הרבה פחות מתוח או להיות עצמו, כל זאת בהשוואה למצבים בהם המגע עם האנשים הוא אמיתי – הודות לכך הפרט יכול להתנסות בקשת רחבה של אינטראקציות חברתיות ולתקשר עם אנשים ממקומות שונים ומתרבויות מגוונות.

לאינטרנט ככלי המספק מסגרת חברתית, יש צדדים חיוביים וצדדים שליליים:

 חיובי

 

שלילי
אנונימיות1.                   שמירה על אנונימיות מאפשרת חופש טוטאלי בהצגת העצמי.

 

2.                   באמצעות האינטרנט יכול המתבגר להתנסות בזהויות שונות מבלי לשנות את ההתנהגות בפועל. לפי תגובות החברה לדמויות השונות הוא יצבור מידע עליהן ובסופו של דבר יבחר את הזהות הרצויה לו.

 

1.                   חופש טוטאלי בהצגת העצמי במציאות לא תתקבל באותה פתיחות כמו באינטרנט וילד שלא ידע לשים גבולות עלול למצוא עצמו נדחה ע"י החברה המציאותית.

 

2.                   לצורך שינוי אמיתי חייב האדם להתנסות באינטראקציות אמיתיות פנים מול פנים עם החברה בה הוא חי. למשל בחור ביישן ירשה לעצמו באינטרנט להיות בר תעוזה אבל סביר להניח כי במציאות הוא יישאר ביישן כל עוד לא יתנסה בהתנהגויות שונות במציאות.

 

חוסר יציבות ביחסים

 

1.                   באמצעות האינטרנט ניתן ליצור קשרים חברתיים לא מחייבים.

 

1.                   קשרים חברתיים אמיתיים גובים מחיר רגשי ולא ניתן להתחילם ולהפסיקם בלחיצת כפתור. חברות מחייבת השקעה ומאמץ. אדם שיאמץ לו את הנורמות המקובלות באינטרנט ליצירת קשרים חברתיים עלול למצוא עצמו במציאות מנותק, בלתי משתלב ופגוע.

 

הופעה חיצונית

 

1.                   משתמשים רבים שאינם רוצים לחשוף פרטים אודות המראה החיצוני יכולים לעשות זאת בזכות האנונימיות.

שמירה זו על אנונימיות מאפשרת לפרט להשקיע בקשירת קשרים בלא חשש שידחוהו בגלל המראה החיצוני.

 

2.                   התנסויות חוזרות של הצלחה בזכות האישיות יכולים לחזק את בטחונו של הפרט ולעבור כהכללה לעולם המציאותי.

גם בכלל החיזוקים שהוא מקבל לאישיותו וגם כי החברים באינטרנט משמים כקבוצת תמיכה – נטילת הסיכונים במציאות פחות מפחידה כאשר הידיעה שהקבוצה הוירטואלית תמשיך להיות שם עבורך.

 

3.                   כאשר מתפתחים הקשרים החברתיים מהאינטרנט ואנשים נפגשים, קורה לא אחת שהאכזבה גדולה והקשר נפסק. מה שמערער שוב את הביטחון העצמי של הפרט.

 

 

מהירות

 

האינטרנט מאפיין את התקופה בה אנו חיים: אנו מורגלים לגירויים אינטנסיביים שניתן לעבור ביניהם במהירות.

 

הקשרים החברתיים באינטרנט מתאפיינים בישירות ומידיות – בסיפוקים מיידיים. במציאות יצירת קשר חברתי אורכת זמן הסתגלות. אדם הרגיל למערכות יחסים אינטראקטיביות יגלה סימנים של חוסר סבלנות ויאבד עניין כאשר קצב ההתגלות וההיכרות ההדדית אינו מהיר מספיק.

קשריו החברתיים עלולים להפוך לשטחיים בעקבות התנהגות זו.

 

התמכרות לאינטרנט

 

האינטרנט ככלי משמש ככלי לרכישת ידע.הוא מהווה אמצעי למילוי זמן פנוי ואז עשויה להתפתח תלות הולכת וגדלה בכלי המלווה בתחושת חוסר חזקה כאשר אין אפשרות להשתמש בו. התלות היא פסיכולוגית ונהיה מצב בו האינטרנט מחליף כל פעילות חברתית אקטיבית אחרת, רמת התקשורת התוך משפחתית יורדת, המעגל החברתי הקרוב מצטמצם,

ועולה תחושת הבדידות.

 

 

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות