עמדות – סיכום (פסיכולוגיה חינוכית)

עמדות מוגדרות כנטייה של היחיד בעד או נגד אובייקט. האובייקט שאליו מתייחסת עמדה עשוי להיות מסוגים שונים: אובייקט  ספציפי: כמו שיעור הטבע שהתנהל היום; כללי: כמו מקצוע הדקדוק; מופשט: כמו החינוך; קבוצת אנשים: כמו המורים; מוסד חברתי : כמו בית הספר.

לכל אדם מערכות רבות של עמדות כלפי כל דבר בסביבתו ומובן שגם לתלמידים יש עמדות משלהם כלפי המערכת שבה הם חיים ומרכיביה השונים, כפי שיש להם עמדות האחד כלפי השני.

נהוג לזהות בעמדות שלושה ממדים:

  1. ממד הכרתי (קוגניטיבי): ממד זה כולל את כל מערכת השיקולים והטיעונים הרציונליים המרכיבים יחד את היחס כלפי האובייקט. כאשר אנו נתקלים בגירוי חדש המערכת מעבדת אותו כדי להבין מה משמעותו וחלק מהעיבודים כולל שיפוט וגיבוש העמדה  לגביו.  לילד המגיע לבי"ס מערכת עמדות מסויימות. בהגיעו לביה"ס נתקל הוא באובייקטים חדשים כלפיהם מפתח הוא עמדות נוספות (כלפי מורים ספציפיים, כלפי מבנה מערכת הלימודים, כלפי ילדים בכיתה ועוד). גיבוש עמדות אלו עוזר לילד להכיר את סביבתו ולהסתדר בה.
  2. ממד ריגושי: גיבוש העמדות לא ניתן להסבר רק ע"י הצד הרציונאלי והשקול. לצד העמדה ששיעור באזרחות משעמם ישנה תחושת דחייה מסוימת לשיעור הזה, כלומר תגובה ריגושית. לפי תיאוריות שונות וביניהן התיאוריה הפסיכואנליטית, האדם נתפס כהדוניסט בבסיסו, כלומר יצור המבקש הנאות. מכאן, כל אובייקט שנתפס כמהנה יהיה מושך יותר ואובייקטים פחות מהנים או מזיקים, יידחו. באופן כללי אין אובייקט שאינו מעורר רגש כלשהו. הצד ההכרתי והצד הרגשי אינם ניתנים להפרדה על אף שהמניעים המעוררים כ"א מהם שונה במהותו ואין לדעת מי מופיע קודם: האם המורה לאזרחות עוררה אצל התלמיד דחייה ורק אז החליט התלמיד שמבנה השיעור אינו ברור לו ואופן דיבור המורה משעמם או האם התלמיד השתעמם מדבריו של המורה ומתוך כך מצא שאינו רוצה ליטול חלק בשיעור.
  3. ממד התנהגותי: איזה סוג של קשר קיים בין עמדה הכרתית או ריגושית לבין התנהגות ? לכאורה ניתן היה לצפות לקשר הדוק וישיר, אך למעשה הקשר אינו שלם. התנהגותנו אינה תמיד תואמת את עמדותינו המוצהרות. הדבר הוכח בניסויו של לפייר (עם הסינים והמסעדה כאשר היה עימם בפועל לא סירב אך כאשר הזמין בטלפון מקומות 90% סרבו לשרת סינים). לדוגמא,  אמא אומרת לילד שאסור לשקר, אבל כשהיא משיבה לטלפון היא אומרת שממש ברגע זה היא עומדת לצאת מהבית, על אף שאין הדבר נכון.  או אדם שטוען שהוא בעד מיזוג גלויות ומצהיר על זה בהתלהבות, אך מתנגד בתוקף שבתו תינשא לבן עדה אחרת. כמובן שלא בכל המקרים ההתנהגות מנוגדת לעמדה המוצהרת, אך המקרים בהן היא כן מנוגדת הם שכיחים ויש מספר ההסברים לכך:
    • הסבר אחד מדבר על הספציפיות של שתיהן. עמדה יכולה להיות כללית ומופשטת בעוד שעל התנהגות משפיעים אינספור גורמים. לדוגמא: האם יכולה להאמין באמת ששקר הוא דבר רע ושיש להימנע ממנו, אבל בשיחת הטלפון נכנסים אלמנטים נוספים, ייחודיים למצב שגורמים לה לשקר מבלי לחוש שהתנהגות זו סותרת את עמדתה.
    • הסבר נוסף מדבר על עוצמת העמדה ועל עמידותה בפני השפעות חיצונית – מונח הסף. עמדה צריכה לעבור סף מסוים של עוצמה כדי להשפיע באופן פעיל על התנהגות הפרט. לדוגמא: הילד שלא אוהב להכין שיעורים ממשיך להכין שיעורים בגלל שיקולים שונים, אבל אם עוצמת שנאתו להכנת השיעורים הייתה חזקה מספיק, היא הייתה משפיעה על התנהגותו והוא לא היה מכין שיעורים.
    • הסבר נוסף טוען שאין מדובר בסתירה פשוטה בין התנהגות לבין עמדות. לעתים ישנן כמה עמדות בעלות מגמות שונות. ההתנהגות במצב מסוים נקבעת ע"י אחת העמדות ולכן נראה כי היא סותרת עמדה אחרת. לדוגמא: המורה ממשיכה ללמד את שיריו של משורר שלטעמה הוא משעמם משום שיש לה עמדה ברורה באשר לחשיבות יישום תכנית הלימודים במלואה.

 

תיאורית האיזון: (היידר) מנסה להסביר את האופן שבו מתארגנות העמדות ומתוך כך את האופן שבו הן פועלות ומשפיעות על התנהגותנו. המודל המרכזי מתאר מצב של ארגון עמדות תוך שיווי משקל, מצב זה הוא נוח ואינו גורם לקונפליקט. הנחת המוצא של התיאוריה, שקונפליקטים נוצרים כאשר קיים מצב של חוסר שיווי משקל = חוסר איזון.  להלן דוגמאות:

  1. איזון – אם לתלמיד התיכון יש עמדה חיובית הן כלפי עישון והן כלפי המורה, וגם למורה יש עמדה חיובית כלפי העישון.
  2. איזון – אם לתלמיד יש עמדה חיובית כלפי המורה, ועמדה שלילית כלפי העישון וגם למורה עמדה שלילית כלפי עישון.
  3. חוסר איזון – אם לתלמיד עמדה חיובית הן כלפי המורה והן כלפי העישון, אבל למורה עמדה שלילית כלפי העישון – כלומר, כאשר עמדתו של התלמיד עומדת בסתירה לעמדת המורה.

 

מצב של חוסר איזון יוצר מתח, ומצב מתח דורש פתרון. הפתרון יכול להיות שינוי עמדה באופן כללי או באופן ספציפי. לדוגמא: התלמיד יכול לשנות את עמדתו כלפי המורה באופן כללי  (המורה לא מבין כלום) או באופן ספציפי (בעניין זה המורה טועה) , לעומת זאת יכול התלמיד לשנות את עמדתו כלפי הנושא שבמחלוקת ולרכוש עמדה שלילית כלפי העישון.  יש ביכולתנו לשנות את עמדותינו ביחס למרכיב אחד או יותר ממרכיבי המצב – ישנם שלושה סוגים של קונפליקטים הנוצרים כתוצאה מסתירה בין עמדות:

 

  • קונפליקט בעד-בעד: כאשר יש לנו עמדה חיובית כלפי 2 דברים ועלינו לבחור באחד מן השניים, הדבר שייקבע את התנהגותנו יכול להיות עצמת העמדה או המרכיבים הספציפיים במצב הנתון. הבחירה בד"כ תהייה לכוון של מה שאוהבים יותר. במקרים מסוימים, אם תהייה סיבה טובה, נבחר באופציה הפחות אהובה.
  • קונפליקט נגד-נגד: במקרה זה העמדות כלפי 2 דברים הן שליליות. מה שייקבע את התנהגותנו יכול להיות עוצמת העמדות או מרכיבים ספציפיים של אחד מן המצבים. הבחירה בד"כ תהייה לכוון מה שאנו שונאים פחות. במקרים מסוימים, אם תהייה סיבה מוצדקת וטובה בעינינו, נבחר באפשרות היותר שנואה.
  • קונפליקט בעד-נגד: כאשר אותו אובייקט מעורר בו זמנית משיכה ודחייה, ההחלטה איזו התנהגות לנקוט תיקבע ע"י מתן משקל גדול יותר לאחת הנטיות. לדוגמא:  אם אדם מרגיש לרוב מגוחך וחסר אונים במצבים חברתיים, אבל מודע לכך שההתחככות עם עמיתיו חשובה לקידומו החברתי והמקצועי, עליו לשקול מה חשוב לו יותר ברגע נתון, ועפ"י מידת החשיבות לכוון התנהגותו.

מאחר שעמדה משקפת התייחסות לאובייקט מסויים ואילו ההתנהגות היא תמיד פועל יוצא של מערכת משתנים המקיימים אינטראקציה, אין לצפות לכך שנוכל לנבא התנהגות מתוך הכרת העמדה בלבד, ובכל זאת, הכרת עמדותיו של אדם מאפשרת לעתים קרובות ניבוי טוב יותר של התנהגות מאשר חוסר ידיעה של עמדותיו.

 

עמדה זו לפיה עמדות קובעות התנהגות אינה ברורה מאליה. קיימת גם עמדה הפוכה הטוענת כי העמדות נקבעות עפ"י ההתנהגות. לפי תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר, אדם מסיק על עמדותיו מתוך התנהגותו, כשם שהוא מסיק על עמדותיהם של אחרים מתוך התנהגותם. לדוגמא: ילד יכול להסיק מתוך הצלחותיו בלימודי טבע, שהוא אוהב את המקצוע ושהוא מעניין בעיניו. לא העניין מראש הוא זה שקבע את השקעתו והצלחתו במקצוע, אלא להפך – ההצלחה גרמה לו לגבש את העמדה. עם זאת, בטווח הרחוק ניתן לראות כי למעשה את ההתנהגות מניעות עמדות ולא ההיפך. ברור כי בין השתיים קשר חיובי בלתי מלא ולא זהות מוחלטת. לדעת חוקרים רבים העמדה מתווה אוריינטציה להתנהגות פוטנציאל, וכדי להוציא את ההתנהגות מן הכוח אל הפועל יש צורך שמשתנים נוספים יכנסו לפעולה.

ראו גם: מדידת עמדות

הקניית עמדות ושינוין

טכניקות לשינוי עמדות

שכנוע ושינוי עמדות

חזרה אל: תהליכים קבוצתיים בכיתה ובחינוךפסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות